~

 Azure Ray, November. [*]

אולי זה בגלל שבפעם הראשונה השנה היה לי קר. ישבתי בגינה, יחפה, במכנסיים קצרים, והסתכלתי על האבוקדו משמינים. אחר כך נדדו לי העניים לשמיים, ואז באה רוח כזו של עוד-מעט-ירד-פה-גשם, ליטפה לי את הרגליים והרעידה את כולי. קצת אחר כך נעשה לי קר, וחייכתי. סוף סוף נגמר הקיץ. כמה דקות אחר כך כבר היה לי ממש קר. נכנסתי לרגע פנימה וחזרתי החוצה לגינה, להתלטף עם הסתיו עם כוס קפה ביד ושַל ירוק על הכתפיים.

יכול להיות שזה בגלל שמצאתי שם לכאב, שהוא מכאיב יותר. או בגלל קשיי הקליטה במעבדה, שבסוף כל יום משאירים אותי אדומת עיניים ומתוסכלת (אשפי אֶנסִיבִּיאָיי, זה הזמן לצאת מחוריכם). אולי זה סתם שעון החורף, שפתאום מוריד את הלילה מוקדם, עוד לפני שהספקתי להרחיק מעלי את היום ולפנות לו מקום. אולי זה בגלל החודש הזה, שכולו פינוי מקום.

אולי זה בגלל. אולי זה פשוט בגללי.