| |
~
|
כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2003
התמונה הסופית
"לפני עשרים וחמש שנים התפרקתי לרסיסים ועכשיו אני פוקח עיניים ומנסה לשחזר את עצמי. יש לי זיכרון עמום של מה שהייתי. כל החלקים מונחים לפני, אבל אני לא יודע איך תראה התמונה הסופית, אם יש בכלל תמונה סופית. או שתוך כדי הרכבה משתנה הפאזל ללא הרף והתוצאה יכולה להיות שונה מזאת שמופיעה בהוראות היצרן. אין לי תשובה. אני מצרף חלק לחלק, מנסה להיזכר בצורות שהייתי, בטעמים שהייתי, בריחות שהייתי. החושים שלי עובדים שעות נוספות. האנטנות זקורות. החיישנים טעונים. השחזור הקוגניטיבי בעיצומו.
אבל בגנטיקה כמו בגנטיקה, קשה לדעת מה תהיה התוצאה הסופית.
סטייה קטנה, ויש לך מפלצת."
(ראובן מירן, זכרונות מעונה מתה).
נדמה לי ששקעתי קצת עמוק מדי לתוך בוץ הרחמים העצמיים הזה, ועכשיו אני שקועה בו עד שקשה לנשום ואיך אפשר לצאת מהביצה הזאת עם הנרקיסים.
אני עמוק בתוך סבך. ניסיתי לפלס לי דרך ועכשיו אני יושבת מותשת, שרוטה וחסרת אונים. נדמה שהשיחים גדלים מסביבי בהילוך מהיר, סוגרים על הדרך שכבר פילסתי.
ואין פה עץ או גבעה להשקיף מהם קדימה, והאינטואיציה, נדמה לי, מובילה אותי במעגלים.
זה לא רק הלימודים. אבל זה גם.
ואולי גם אבדן התמימות.
אני רוצה שהיא תחזור.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
