| |
~
|
כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2003
עירוֹם.
נוכח שאלות של גוף אני תמיד אילמת. זה לא שאין לי מראָה, אלא שהכל כל כך יחסי. אני עומדת מולי אחרי המקלחת ומנסה להסתכל עלי במבט בוֹחֵן של זרוּת.
זה קשה לי. אני לא זרה, ואחרי הרבה זמן עם מישהו, פגמים נדמים להעלם. זה לא שהם מטשטשים באמת, אלא שפתאום, החשיבות היחסית שלהם קטנה. הם הופכים להיות חלק מאוד קטן, זניח, מאיש שלם, שהוא המון. מאישה שלמה.
אז הנה אני עומדת, ומולי אישה מוכרת מחייכת, ואני מטיילת עליה רכה, כמו מים על גוף מתרחץ.
ראש. עיניים חומות וחָמות. אף ישר. שפתיים עבות, מחייכות. צוואר ארוך. חזה קטן. עור שקוף, צלעות בולטות. בטן עגולה רכה. מותניים. תחת. ירכיים. של אישה.
רגליים חלקות וצלקות של מערכת חיסונית דפוקה, ואצבעות דקות וארוכות ומלטפות מאוד.
וכבר לילה.
כבר לילה.
מהחלון שלי פנס רחוב ישן תוֹחם יקוּם של התרחשוּת:
ספסל ואיש.
בחשכה פניו אינן נראוֹת
כמו אישה עירומה עטופה במעיל
שרציתי לפשוֹט.
מילים לא כתובות:
משב של רוח, בהירוּת ירך
ורוֹך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
