~

כרגיל בחול המועד פסח, גם השנה נקראתי להדריך. עמדתי שבע פעמים ביום מול 60-70 איש ונתתי להם שלושים וחמש דקות של יווווו ו-וואווווו ו-שיָיאָ-אָאא-לָהה!!!

היה כל כך מגניב. היה כל כך כיף. היה כל כך אדרנלין ומצחיק ומחבק. שבע פעמים ביום מחאו לי כפיים. שבע פעמים ביום ניגשו אלי שלל זאטוטים ואבות של זאטוטים לשאול שאלות סקרניות ולספר לי כל מני חוכמות. לפחות שלוש פעמים בכל יום ניגשה אלי אמא בפנים מוארות ושאלה אם אני עושה ימי הולדת. (אולי אני אתחיל לעשות ימי הולדת?) לפחות שלוש פעמים בכל יום ניגש אלי מישהו ואמר לי שהייתי פשוט מעולה. איזה כיייייייייף!!!! ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא המילים הטובות והפידבקים החיוביים.

חוצמזה כנראה שצילמו אותי לטלויזיה. כמובן שלא ידעתי וכנראה צולמתי בעודי אומרת כל מני שטויות נלהבות כמו: "ועכשיו אתם הולכים לראות משהו ממכר, מהסוג שאחרי שתראו יצא לכם ענן של התרגשות מהאוזניים, ותהיו פשוט מוכרחים לנסות את זה בבית, ואתם יודעים מה? תנסו את זה בבית! זה כל כך מגניב!" ... שבע פעמים ביום התלהבתי מעצמי מחדש. אין לי מושג אם שדרו את זה או ישדרו את זה. אולי עדיף לא לדעת.

אריאלה כתבה לא מזמן משהו מדוייק מאוד על יהודית רביץ בהופעה*, ובין כל הדברים האחרים היא כתבה שם פסקה קצרה על היכולת של אדם שעומד על במה להתרוקן ולהכיל משהו אחר. כשעמדתי שם, על הדשא מול הקהל שלי, מנופפת בידיים, מדגימה ומסבירה כל מני דברים, הרגשתי קצת כאילו כל מה שאני נעלם ומשאיר בתוכי ערמה של קסם מהפנט, ואני מפזרת אותו על הראשים של הילדים וההורים שלהם, והוא נשאר לזהור להם בשיער ובעיניים גם אחרי שהם מוחאים כפיים ואומרים תודה רבה והולכים לכל המקומות האחרים.

יש הבדל גמור בין להיות טוב במשהו, ללהיות מוכשר במשהו. אפשר ללמוד להיות טוב בכל דבר, אבל כשרון, כשרון אי אפשר ללמוד או ללמד. אני למשל, לא אוהבת מתמטיקה. קשה לי עם מתמטיקה. בתיכון תמיד הורידו אותי הקבצות והיו לי מורים פרטיים ואבא מאוכזב, אבל בסופו של דבר, בי"ב, כשישבתי ולמדתי, הוצאתי 98 בבגרות. ולמה אני מספרת את זה? כי אני מאמינה שאם מחליטים שרוצים, אפשר ללמוד להיות טוב בכל דבר. אבל להיות טוב במשהו, לא הופך אותך למוכשר. כשאתה מוכשר במשהו, אתה עושה אותו לגמרי אחרת. אתה לא רק נהנה, אלא הוא גם יוצא ממך בקלות כזו נעימה, שמרימה אותך קצת מעל האדמה. לפעמים אתה לא שם לב (הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב לדברים האלה, שבאים לנו כל כך בקלות), אבל הכשרון יודע למשוך למעלה גם את האנשים שסביבך, והם רואים, והם מרגישים. והם אומרים. (לפעמים כדאי להקשיב להם!). יש המון דברים בעולם, ואני חושבת שכל אחד מוכשר במשהו. החכמה היא לגלות במה. לדעת במה אתה מוכשר, ולעבוד בזה, זו זכות גדולה מאוד מאוד.

יש הרבה דברים שאני אוהבת לעשות. יש הרבה דברים שאני רוצה ללמוד לעשות, אבל אם הייתם שואלים אותי מה הכישרון שלי, הייתי לוקחת אתכם לדשא של פסח. ישר הייתם מרגישים.

* יהודית רביץ בהופעה, לא חשוב איזו, זה אחד הדברים  שאני הכי אוהבת בעולם. אני מוכנה לראות אותה שוב ושוב (גם אם יש לה כובע מזעזע עם פייטים על הראש). היא מופלאה ונהדרת ויש לה קול בחסד, אנרגיה פלאית והילה של ארציות ורוך.