|
~
|
כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2003
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2003
מאי אלפיים ושלוש מאי אלפיים ושלוש היה חודש חם, ונועה אמרה לעומרי שהיא כבר לא אוהבת. "מה זאת אומרת את כבר לא אוהבת? מה קרה?" היא אמרה שהיא לא יודעת. שזה כבר לא מרגש ומצמרר כמו שפעם. "זה לא כמו פעם כי זה עכשיו, נועה. מה לא בסדר בזה? תגידי, מה את רוצה?" נועה לא אמרה כלום. אחר כך היא אמרה שהיא מכירה אותו מספיק בשביל לדעת שמגיעה לו מישהי שתאהב אותו באמת, בלי להעמיד פנים. עומרי שנא אותה על המשפט הזה. אחר כך היא הלכה, ועומרי נשאר להפוך אותו כל הלילה. מאי אלפיים ושלוש היה חודש חם, ובבוקר, בתיבת הדואר, מעטפה עם ציור של אנטנה כתומה הודיעה על הפסקת חשמל. זה היה היום הכי חם בשנה, ועומרי הוציא כסא לגינה וחיכה לרוח. האוויר עמד, כבד, רותח, והנשימה כבדה. עומרי הסתכל על הגינה שהדשא שלה פעם היה ירוק ונעים, ועכשיו הוא צהוב וקשה. קצת אחר כך, התקשרתי אליו. "אז היא אמרה שהיא כבר לא אוהבת", עומרי אמר לאט. "את יודעת מה? זה בסדר. אם היא לא אוהבת, עדיף ככה. אני אוהב אותה מספיק בשביל לרצות שיהיה לה טוב." שתקתי. עומרי שתק גם, ולקח נשימה עמוקה ושורפת ואמר שנגמר לו הכוח. באתי אליו. הבאתי ברד ענבים כמו פעם כשהיינו קטנים. עומרי השעין את הכוס שלו על המצח. "את עוד כותבת עלי לפעמים?" אמרתי לו שכן. עומרי שתק. אחר כך השמש נגעה באדמה, והעולם התמוסס לנזיד סמיך ומהפנט. עומרי אמר שאולי כבר היה לו עדיף להיות מציאות. אמרתי לו שאולי הוא צודק.
"תגידי", הוא חייך אלי, "את כבר יודעת את סוף הסיפור?" צחקתי. ידעתי רק, שעוד מעט ישבר השרב ותבוא הרוח.
| |
|