~

ספונטניות מוחלטת ביום שישי בערב. ארבעה אנשים, רכב אחד. נוסעים לטייל. התחזית הייתה גשם בצפון הנגב. אמרנו - טוב. אז ניסע להר-רמון. לקחנו אוהלים ושקי שינה, פק"ל קפה, גזיה ובנזיניה, רביולי ושמנת ובטטה, ביצים וירקות ופיתות ושאר מאכלים לרוב, ונסענו. נדמה לי שהיה בסביבות שש בערב כשיצאנו מגוש דן.

אני מנסה לכתוב על הטיול-לילה-ויום הזה, וכותבת פסקה ומוחקת, וכותבת פסקה ומוחקת. כל המילים ריקות. כל המילים חוטאות לקפאון הלילה, והשינה הקסומה שישנתי בו. ובבוקר לקום לתוך מדבר שפורח בכל הכוח. את כל מה שיש לו הוא נותן, המדבר הזה, הקיצוני, המטורף. זה שזכרתי צהוב חם וחשוף, חסר פשרות, הפך פתאום לגן פלאי מאופק עד אופק, פרפרים ופרחים ועצים מוריקים ומשטחים של עשב. יכולנו לטעות ולחשוב שנסענו בכלל לצפון. הלכנו בזה, צועדים משתהים, משתאים, ולא הייתה שם נפש חיה מלבדינו, זולת ציפורים פרפרים וחרקים לאין סוף. בערוץ הנחל הרתמים פורחים, אלות אטלנטיות מלבלבות ונץ החלב וקחוונים ועוד ועוד, שתמורת כל אחד מהם נמרח לנו חיוך, וברח לנו צחוק. יצאו לנו תמונות מהממות של מטיילים מאושרים.

גבירותי ורבותי, המדבר פורח, ו, איך אומרים ? "אין לי מילים לתאר את האושר הזה".

הנה אני* היום בבוקר, נחל אליאב:

כשנסענו בלילה, ליד שדה בוקר הצין זרם על הכביש. קצת נבהלנו. שני שוטרים שנסעו שם אמרו לנו שזה בסדר. זה באמת היה מאוד רדוד. גם שאר הנחלים (הזורמים!) שחצינו לאורך הכביש שבין שדה בוקר למצפה רמון היו רדודים. בדיעבד, מסתבר שכמה שעות לפני שיצאנו לדרך, ירדו בשדה בוקר 37 מ"מ גשם בשלוש שעות (שזה חצי מהכמות השנתית הממוצעת!), וכל הנגב הצפוני שטף. וווהווו.

אז בדרך חזרה החלטנו לרדת לראות את נחל צין מקרוב, באור יום. תמיד שמענו סיפורים, אבל עוד לא באמת ראינו שיטפון. אז הנה: 

הנה אני** היום בצהריים, קצת לפני עין עבדת, יושבת על השוליים של הכביש, מסתכלת לתוך נחל צין. הנחל חוצה את הכביש והוא רחב מאוד. את קצב הזרימה אני חושבת שאפשר לראות. גם את גובה המים וגם את מידת הקרוקס-פג-תוקף שלי :

והנה עוד פיסות של תמונות שצילמתי היום:

ועם כל זה, אתם יודעים מה הכי מדהים?

מה שהכי מדהים זה האפקט.  איך יום ולילה כאלה, פשוטים, יכולים לעשות לי כזה אושר גדול.

איזה כיף לי.

* נראה אתכם עומדים בפיסוק ברוחב קוליס. אלוהים יודע איך הצלחתי לחזור וללכת אחר כך...

** זוכרים את זה ? אז שימו לב להתקדמות המשמעותית.