~

אז הוא בא כמו רוח שלא צפית, לפזר לך את כל הדפים, והרפית, 

ועכשיו מסביבך המילים מרחפות בנפילה ארוכה ורכה ואיטית. את עומדת בהן, מחוייכת.

מושיטה ידיים רחוק לצדדים ואת כמו מהופנטת. 

כמעט וחומקים מעיניך אנשים אחרים, 

שעומדים איתך שם, מביטים,

כמו באמצע היום בגשם ראשון של חורף,

מושיטים ידיים,

נרטבים.

תודה שבאתם. לא צריך מטריות. ברוכים הבאים.