~

מאחר וחוץ מלכתוב, לגדל כלבה וגינה ולטייל אני גם חוקרת, ומאחר ואני עסוקה ביצירה של איזה משהו זוגי וזה קצת מוציא אותי מדעתי (הנבונה בדרך כלל), ומאחר והרגש והשכל, למרות שלפעמים נדמה לנו שהם נפרדים, הם בעצם ערבוב שאי אפשר להפריד אותו, דרך העור והעיניים והאוזניים והאף והפה ודרך מערכת העצבים למוח והפוך גם, מהמוח לכל המקומות האחרים, וגם הורמונים, היפותלמוס ושאר ירקות, בקיצור החלטתי שלהכרות עם בני זוג יש שלבים, והגיע הזמן שמישהו יעבד אותם לכדי משהו מועיל. כזה שיאפשר לך לדעת, ואפילו בקווים כללים, מה צופן לך העתיד.

תיכף תבינו.

1. בליינדייט. חילקתי את ההיכרות הוירטואלית, כמו בצה"ל, לשלושה שלבים.

1. א. ההודעה.

במייל, באתר, איפה שתרצו. ההודעה מעלה מייד את רמת ה-משהו-שאין-לו-שם. נחמד לנו. אנחנו שמחים. אנחנו מוחמאים, כיפאק היי! יש אנשים שמסתפקים בבוסט ההודעה הזה. זה יכול להיות בגלל שהם לא יודעים מה בא אחר כך, או שהם לא רוצים את מה שבא אחר כך, ואז הם פשוט נשארים באתרים ומתמסרים בהודעות עד אין קץ.

אבל  יש אנשים שרוצים להמשיך משם הלאה, והם, הו הם יגיעו גם לשלבים היותר מתקדמים:

1.ב. הטלפון.

אני יוצאת מנקודת הנחה שהטלפון יוביל לבליינדייט, שכן, אנחנו באמת רוצים להגיע לשלבים המאוחרים (והמרתקים), ולכן נניח ששיחת הטלפון נעימה ומוצלחת, גורמת לנו להרגיש סבבה, מעלה לנו את רמת ה-משהו-שאין-לו-שם ומעוררת בנו ציפייה לעתיד לבוא. מה עתיד לבוא אתם שואלים את עצמכם? ידעתי שתשאלו, אז הכנתי עוד סעייף, קבלו אותו:

1.ג. הפגישה! 

רבות סופר (ועוד יסופר) אודות פגישות, בליידייטים כלומר, ועל השפעתם המסחררת על אותו ערך חמקמק שאני קוראת לו "משהו שאין לו שם". לא נרד לרזולוציה הזו, אבל אולי עכשיו יהיה זמן טוב להסביר, שלערך הזה אין יחידות, שכן הוא ווריאבילי מאוד. הוא יהיה שונה אצל אנשים שונים, וגם אצל אותו אדם בפגישות שונות. מה שכן ברור ומעניין ביותר היא המגמה הכללית של אותו משהו, שהיא, לטענתי, אבסולוטית, ואת המגמה הזו אפשר לראות בשיפוע של הגרפים, ובמיוחד בשיפוע הפוסט-דייטי, שהוא בעצם האינדיקטור למידת ההצלחה של הדייט. הדוגמאות להלן הן מקרי קיצון כמובן, וברור שלפעמים השיפועים קצת פחות דרמטיים, עד כדי שיפוע אפס, שהוא מצב מבלבל שיכול להביא את הסוף או להוביל לדייט נוסף (שתפקידו יהיה הבהרת המהגמה של השיפוע הפוסט-דייטי). אבל זה כל כך פשוט וטריוואלי, שלא נסתבך בזה.

2. אם הדייט היה מוצלח (במילים אחרות: הנה אני עכשיו), ציר ה-X שלנו יהפוך להיות ציר זמן. הו אז באות תהפוכות המשהו שאין לו שם ("תהפוכות המשהו משהו"), ואין לנו אלא לצאת מדעתינו, השפויה בדרך כלל, להתייעץ עם חברותינו וקוראינו, ולהשתדל לא לחטוף מחלת ים מרוב טילטולי הנפש, היסטריה כללית או עלקת נפוצה (TM). הנה הגרף:

3. מה שיבוא אחר כך.

 אני לא יודעת מה בא אחר כך. אללי. לצערי הרב אין לי בסיס נתונים לצורך עיבוד גרפי.  אי לכך ובהתאם לזאת, אני יוצאת בקריאה נרגשת: רוצים להשתתף בניסוי?! דרושים מתנדבים ומתנדבות, שיודעים להשתמש בצייר (זה קל!) והיו, או עודם, באיזה קשר זוגי, שנמשך יותר משנה. חתונה גם הולך, אבל לא חובה. חתונה +גירושים זה גם מעניין. הכנתי את הגרף של סעיף 2, שאני משוכנעת שהוא אוניברסאלי (וזה מתוך סקירת ספרות וניתוח סטטיסטי של מגוון דברים שהתחילו לי טוב ולא המשיכו). זה אותו גרף רק ברזולוציה אחרת, עם מקום להמשכים שלכם. 

רוצים, תקראו לזה, פרוייקט "עתידות". אני ממש רוצה לדעת כמה זמן ימשיך הטירוף האמוציונאלי הזה, ומתי תבוא תחושת הביטחון והנחת (שיפוע חיובי קטן קטן במשהו שאין לו שם גבוה גבוה). ומתי יהיה משעמם (שיפוע אפס?). אנא סמנו בנקודות צבעוניות אירועים דרמטיים של שינויי מגמה. נגיד "להכיר את החברים שלו" או "לבוא יחד לאירוע משפחתי" או "לנסוע לנופש",  ובבקשה: ציירו גרפים ששואפים אל האינסוף. אני במצב קצת רגיש. כדאי לשמור על אופטימיות.

בתודה מראש,

לית.

נ.ב.

טוב. אני מודעת לעובדה שהייתה בי מחשבה לא ברורה שגם העולם הוורבאלי שלכם יתלכד עם איזה עולם עיבוד נתונים גרפי. סטייה קצת ביזארית, אני מודה, אז הנה תוספת חשובה: אפשר גם בלי גרף. כאן בתגובות, או אצלכם בבלוג. תודה.