| |
~
|
כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2003
 למרות הכל ואף על פי כן.
למרות שהתחלתי את הבוקר מוקדם מדי כדי ללכת לקופת חולים, למרות שהיו שם מליון אנשים, למרות שלקחו לי המון דם ולמרות שהתשובות יהיו מוכנות רק בשבוע הבא.
למרות שלא ישנתי מספיק כרגיל. למרות שזה יום ראשון. למרות שיש עוד לי עוד שני בחנים ומבחן השבוע. למרות שאני נראית כמו שאני מרגישה.
למרות כל זה היו כמה דברים. אלוהָיי, הדברים הקטנים.
-לא כסחו את הדשא שלנו, והוא רך וירוק ופרוע. שכבתי בו על הגב, חלוצת נעליים ועצומת עיניים. העולם הפך לריצודים של אור על פנים העפעפיים. שעה של חסד באמצע היום. לקחתי ממנה נשימה עמוקה.
- לקחתי נשימה עמוקה, והאויר, האויר נדמה היום כאילו מרחף. קל כזה. מעיז. סותר את השיער ומלטף את העור. הצטמררתי, ולרגע אחד אפילו היה לי קר, על הדשא מתחת לעץ.
- מתחת לעץ אחר, בדרך הביתה, עצרתי פתאום. לא היה שם אף אחד, רק אני, ושדרה כזו של עצי סגלון, וחתול רחוב עם חצי זנב. הסתכלתי סביבי. היה שקט, וסביב כל עץ נפרש שטיח פרחים סגול מטורף. אחר כך שוב באה הרוח, והאויר התמלא בפרחים הללו. לרגע הרחוב הפך למיצג מהפנט, ואני עמדתי בו, גיבורה ראשית במופע רחוב, או אולי צופה יחידה שהתגנבה לחזרה גנרלית באולם ריק.
והכל היה סגול. כל כך סגול.
אני אוהבת סגלונים. יש לי זכרון ילדות שבו אני בדרך לבית ספר. זה היה בכיתה א' או ב'. אני יודעת את זה לפי הילקוט הצהוב. בזכרון הזה אני הולכת ברחוב, תמיד באותה דרך, באותו צד של הכביש,וכל כמה מטרים יש שם עץ כזה, קטן, בחור מרובע במדרכה. אני זוכרת איך מתחת לכל עץ שני או שלישי הושטתי יד וקטפתי כמה צרורות של עלים מנוּצים, תולשת את העלעלים בין בוהן לאצבע בתנועה אחת, ומפזרת אותם לאט תוך כדי הליכה, מסמנת לי שביל.
- אחר כך, באוטובוס, ישב לפני בחור מהורהר. על הכיפה הסגולה שלו היה כתוב: "אנחנו עם סגולה". אותי זה הצחיק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
