בלילה חלמתי שאני איקרוס.
הייתי גבוהה ושזופה והיה לי חזה שרירי וחלק. היו לי שיער עד הכתפיים ועיניים בוערות.
גם אבא שלי היה שם, בחלום שלי.
עמדנו שנינו על הצוק ומדדנו את הכנפיים.
אבא שלי ליטף את הזקן הלבן הדוקר שלו, והזהיר אותי מהשמש.
בלילה חלמתי שאני איקרוס ושאני קופצת עם אבא שלי מהצוק.
רוח מלוחה נשבה לי מתחת לכנפיים ואבא שלי ריחף קצת מתחתי.
"תזהרי מהשמש!" הוא צעק אלי, ואני לא הקשבתי, ועפתי גבוה גבוה לגעת בשמש. הנוצות החלו ליפול מהכנפיים שלי ופתאום התחלתי לאבד גובה.
מלמטה ראיתי את אבא שלי מלמל "אמרתי לך. למה את לא מוכנה להקשיב אפעם?"
בלילה חלמתי שאני איקרוס ושאני נופלת מהר לעבר הים. הנוף מסביבי נמרח לקו מטושטש.
משכתי חזק בחבל שקשרתי לי מאחור. שתי שניות והמצנח שלי נפתח. צנחתי לאט ליבשה, שהייתה הרבה פחות רחוקה ממה שחשבתי. אבא שלי נחת כמה שניות לפני, ועמד שם, מתנשף, עושה תנועות קטנות עם הכנפיים. נחתתי לידו, מתגלגלת במקצועיות וקמה, המצנח פרוס מאחורי.
אבא שלי ניגש אלי וניער ממני את האבק.
"לפעמים נדמה לי שהעולם מתקדם ואני נשאר מאחור", הוא אמר.
"אולי", עניתי לו, "אבל אנחנו עסוקים בלנסוק וליפול, ואתה, אתה עף באמת."
