אני לא אוהבת עכבישים. אני מעריכה אותם. הם חברים בכוח החיסול של הברחשים והיתושות, בפיקודן של השממיות, אבל הייתי שמחה לא לפגוש את הגברת הזו פנים מול פנים.
קנה מידה ממרחק בטחון.
אבל נפגשנו במרפסת, ולא יכולתי אלא לעשות לה בוק משתאה, ולהוסיף פרק (קצת קשה לצפייה) בסדרה "דברים קטנים".
1. אם יש לו שמונה רגליים...
יש יותר משלושים אלף סוגים של עכבישים מוכרים בעולם. לכל העכבישים יש שמונה רגליים, אבל לא כל מי שיש לו שמונה רגליים הוא עכביש! (למשל עקרבים, אקריות ואחרים).
כמו שרואים בתמונה, לעכבישים יש גוף שמורכב משני חלקים: ראשחזה (זה חלק אחד, בניגוד לחרקים שלהם יש ראש וגם חזה) ובטן. חוץ מזה, לעכבישים יש גם זוג גפי פה (כליצרות - אלה גפיים שעוזרות לעכביש למצוץ מזון נוזלי מעוכל חלקית. בתמונה אלה החלקים הרחבים, הכהים, שבמרכז התמונה) וזוג בחנינים, שהם אברי חישה. בתמונה הם נראים כמו שתי רגליים דקות וקצרות, צמודות לכליצרות.
טוב. עכשיו תחייכי! יופי. את מהממת. בשר זה חיה ועוף זה ציפור.
2. רואה לך בעיניים.
לעכבישים שונים מספר עיניים שונה. יש אפילו מגדירים שעוזרים לזהות את המשפחה לפי סידור העיניים. בתמונה הזו רואים שש עיניים בשתי שורות, אבל תיכף אני אראה לכם תמונה מלמעלה, ותוכלו לראות שלזאבנית הזו יש שמונה עניים שמסודרות בשלוש שורות (ולכן החלטתי שהיא LYCOSIDAS). שתי העיניים הגדולות הן עיניים אמיתיות, כולל עדשה ורשתית. יש להן שדה ראיה מאוד מצומצם, אבל ברזולוציה גבוהה. העיניים הקטנות הן עיניים משניות שיודעות להבחין בין אור וצל, ומרחיבות את שדה הראייה.
3. קורים
לא כל העכבישים טווים קורים. האורחת שלי למשל, היא עכבישה זאבנית: גדולה, שעירה, ורודפת. עכבישים כאלה חיים במחילות, אורבים ואחר כך רודפים אחרי הטרף שלהם. עכבישים אחרים יודעים לטוות קורים דקים מאוד וחזקים מאוד.
בשנות השישים התחילו לבדוק מה ההשפעות של סמים על טווית הרשתות של עכבישים. זה מעניין, ויש גם סרטון משעשע.
לעכבישים הטווים יש בלוטות לייצור קורים בחלק האחורי של הבטן. העכבישים יודעים ליצור 7 סוגים שונים של קורים בעלי תכונות שונות, לשימושים שונים- לטוויה של הרשת, כדי לכבול את הטרף שנלכד וכדי לעטוף את הביצים.
קורי עכביש עשויים מקבוצה של חלבונים (12), שיוצרים סיב שהוא גם חזק בטירוף (יותר מפלדה!), וגם גמיש מאוד. באיזה מקום קראתי שזה הסיב החזק ביותר בעולם. מדענים חוקרים כבר שנים את קיפול ומבנה החלבונים בסיב הזה, במטרה לייצר סיבים בעלי תכונות דומות שמהם אפשר יהיה לתפור בדים עמידים בפני כדורים, להשתמש בהם ברפואה ומי יודע במה עוד. (Science). במאמר מ- 2007 גיליתי שלמרות שחוקרים את הנושא כבר שנים, עדיין לא ממש יודעים איך העכביש טווה את הקורים שלו, או במילים אחרות - איך החלבונים הללו נקשרים זה לזה ויוצרים סיב כל כך חזק (כאן). בנסיון לייצר באופן מלאכותי סיבים כאלה, הצליחו החוקרים להגיע לרוחב שבין 10 ל- 60 מ"מ - שזה מרשים מאוד, אבל רחוק מהיכולות של העכבישים (2.5 - 4 מ"מ).
מאחר ועכבישים הם יצורים טריטוריאליים עם נטיות קניבליסטיות, לא כל כך פשוט לפתוח מפעל קורים טבעי. מחקרים מתקדמים (הנה, כאן) מנסים לבודד את הגנים הקשורים בייצור קורים ולהכניס אותם לחיידקים שייצרו קורי עכביש בכמויות גדולות. זה לא פשוט, אבל בהחלט מעניין.
טיפ לצלמים: כדי לצלם קורי עכביש, כדאי לפזר עליהם טלק או קמח.
זו תמונה לא מעובדת שצלמתי בינואר 2006.
4. אוכל.
עכבישים לא יכולים ללעוס או לבלוע חתיכות טרף גדולות, ולכן הם משתקים את הטרף בעזרת ארס, ואז מקיאים עליו מיצי עיכול ואחר כך מכרסמים ומוצצים אותו (כמה חינני ונהדר!).
5. ילדודס, הזאבנית היא אמא למופת! היא טווה שק ביצים וסוחבת אותו על הגב, עד שהעכבישונים בוקעים. גם אחר כך, במשך כמה שבועות, העכבישונים לוקחים טרמפ על הגב של אמא. הם ניזונים מחלבוני הביצים שמהם בקעו, ונשארים עליה כמה שבועות. אם במקרה מישהו נופל, תעצור הזאבנית ותחכה שכולם יטפסו עליה חזרה. זה דיי יוצא דופן ומפונק בעולם העכבישים. רוב העכבישונים בוקעים מהביצה ומסתדרים לבד.
6. העכביש הכי גדול בעולם. יש אנשים משוגעים, אני אומרת לכם.
7. ואיך יכולתי לשכוח את גיבור הקומיקס החביב עלי - פיטר פארקר, הלא הוא ספיידרמן.
(מיתוסים, אתר העכבישים הישראלי, Science, BBC)