(3.12.07 - בחצר שלי)
השארתי אותי על הספה הרחבה, עם התרופות וכבשי הטואלט וכל העצבות והחולשה
ויצאתי יחפה לבדוק אם התרנגולות ישנן.
(כרגיל תהיתי אם הן, בתבונתן המקרקרת,
ידעו להמלט מפני חתולי החצר
שידעו להמלט מפני כלבת הבית,
הישנה תמיד).
במקום שבו הזדחלו תולעי הגשם רכנתי לצלם.
פעם גם אני ידעתי לנבוט. עכשיו אני חומה ומתפוררת.
ופחות פוטוגנית:
(היי, ירוק ואדום זה צבעים משלימים)
מהחזית הרפואית: אין עידכונים חדשים.
הכי טוב: ללכת לישון.
מחר: יום חדש.