1- טלפון דיגיטלי.
כזה שיהיו בו מספיק זכרונות שיאפשר לי להתקשר לכל מי שעולה על דעתי בלי לחפש את המספר. כזה שאפשר לטייל איתו בכל הבית וגם לצאת איתו לגינה עד הלול. כזה שיקל עלי להפסיק לדבר בנייד כשאני בבית, ולהרגיל את כולם, בעדינות ובנחישות, להתקשר לבזק. יותר בריא. יותר זול. ושומעים יותר טוב.
2- עבודה.
אני חוזרת להדריך. המעבדה מתישה ומרוקנת, וההדרכה והילדים מרגשים וממלאים אותי. יום בשבוע זה משהו שהמחקר שלי יוכל להסתדר בלעדיו, והכיס שלי ירגיש אותו יופי. זו החלטה כמעט אלמנטרית, ובכל זאת משהו עצר אותי מלקחת אותה. אני קצת מתרגשת.
3- כושר.
פילאטיס מכשירים זה כזה מגניב וכיף. לא נרשמתי עד עכשיו כי לא יכולתי לממן את זה. עכשיו, כשאני אחזור לעבודה, אני ארשם. כן כן. יהיה דיסקו.
4 - הרגלים רעים.
כל אחד צריך שיהיה לו הרגל רע. המציאות, לפחות בינתיים, מאפשרת, אז בינתיים, כלומר, השנה, אני לא מתכוונת להגמל מהשעות הקטנות של הלילה שלי. יש לי סדקים צרים בין העירות לשינה, שלתוכם אני יכולה לקפל פתקים.