אני אמורה להשלים 12 נקודות השנה, ולסיים את התואר שלי (כולל לכתוב ולהגיש את התזה) עד אוקטובר. בסמסטר א' הייתי אמורה לאסוף לחיקי 6 נקודות. אספתי שתיים, כי מרצים מהחוץ הם לא חלק מהסיפור הזה. האמת שזה היה קורס ממש מגניב. רובו התבטל ולרוב השני פשוט לא הגעתי, ושלושת ההרצאות שכן הגעתי אליהן היו ממש מעניינות. אולי כי זה בכלל לא בביולוגיה. המממ. אני חייבת להודות שבתואר שני כל העניין הזה של הקורסים הוא שולי ביותר. אתה בעיקר עסוק בתזה שלך, וצריך לאסוף ממש מעט נקודות בקורסים קטנים שהדרישות שלהם דיי בסיסיות. פחות מנסים להקשות עליך, או שאתה פשוט כבר הרבה יותר מיומן והמרצים כבר לא נראים לך כמו משהו רחוק ונישא ובוהק בהילה של קדושה (או/וגם אני יודעת לבחור את הקורסים של המרצים שלא מתייחסים ככה אל הסטודנטים שלהם ואל עצמם), הקורסים קטנים והרמה גבוהה (אז פחות משעמם ויש פחות שאלות מפגרות בקהל) ויש מעט סטודנטים בד"כ, מה שאוטומטית משפר את התנאים. לפעמים אתה יכול אפילו סתם לעמוד איתם בהפסקה ולקשקש על הטיול שעשית בשבת. לא אני. כאילו, טיול כן, אבל אני לא נוהגת לפצוח בשיחות חולין עם אנשים זרים, אלא אם כן אני רוצה לצלם מהם את המחברת. סנובית.
זה הזמן לציין שאני פדלאה ונתפסו לי השרירים ברגליים והיום אני מתקשרת לפילאטיס לקבוע שני שיעורי ניסיון נוספים ולבחור מקום ולהרשם, כי זה לא עסק ככה. פעם הייתי עולה הר כזה לארוחת בוקר וגם גוררת אחרי איזה ארבעים תיכוניסטים זועמים. ומעניין לעניין באותו עניין - היום אני הולכת שוב להתייצב במרפאה של הראומטולוגית אחרי שניסיתי להשיג אותה כל השבוע (הריטואל הזה מעצבן אותי) ולבקש שלעזאזל תתחיל להוריד לי את המינונים של הפרדניזון. כבר חודש וחצי שאני על מינון מטורף בטירוף, ואני כבר מרגישה חזקה מספיק כדי להתחיל לצאת מזה ולהחזיר את יותרת הכליה המתפננת שלי לפעולה.
וחוצמזה, קיבלתי (בגילי המופלג, כן כן) הודעה שעוד מעט עובר עשור מאז השתחררתי מצה"ל, ואולי כדאי שאני אבוא לקחת את הפיקדון לחיילים משוחררים שלי. שכחתי לגמרי מהעניין הזה! מעניין אם הם יסכימו לתת לי את זה בשטרות כתומים של עשרה שקלים גולדה ועשרים שקלים שחורים שרת, ברוח התקופה ההיא. בעיקר מעניין אותי כמה כסף זה יוצא, ואם זה צמוד לריבית ולמדד ולשחיקת השכר במשק. כנראה שלא. אבל זה בטח כמה אלפים לא? ווא. אחלה מתנת טרום יומולדת מ-תחי-מדינת-ישראל, כל הכבוד לצה"ל.