כתמים של עגבניות על השביל. ג'יי הביא לי אותן, יפות וטריות ומעוררות תאבון. אני לא אוכלת עגבניות ולפעמים אני מתגעגעת נורא ולפעמים אני חורגת מהכללים של עצמי ונותנת לחשק לטעום ולהזכר שיש דברים שפעם היו טובים לי ועכשיו הם לא. התרנגולות חגגו על העגבניות האלה, שכבר נחלשו ואפשר היה לעשות מהן רוטב מעולה לפסטה. ישבתי על המדרגות בכניסה לבית שלי, ארבע מדרגות מהשביל לדלת, שותה קפה ומותחת את הרגליים בשמש של יום שישי בבוקר, מסתכלת איך תרגנולת אחת חוטפת עגבניה מהתרנגולת השנייה ומנקרת אותה בתאווה. בסוף נשארו רק כתמים אדומים של עגבניות על השביל. חמודות התרנגולות האלה. משמחות. ג'יי ואני מתרחקים כמו שני אנשים של זמן ומצב שחדלו. יש בזה אמת וכנות גדולה וקצת עצב, כי ג'יי מקסים וטוב ומייטיב, והיו לנו כמה שבועות טובים של שמחה גדולה והתרגשות ופליאה וכנות וחיבור וחיבוק והמון נשמה. אבל אז משהו קרה, אני לא כל כך יודעת מה, אני לא כל כך יודעת להצביע על הרגע המדוייק שבו איזה סדק נפער, וג'יי אמר, אני בוחר לא ליפול לתוכו, ונדמה לי שבאמת לא נפלנו, אלא שהסדק הזה התרחב ביננו, והשאיר אותנו עומדים על שתי יבשות נפרדות, צפות, מתרחקות.
אם תתאמצו תוכלו לראות את ג'יי על היבשת האחרת. אני צילמתי. טיול של שבת שעברה.
ויש בזה אמת וכנות גדולה וקצת עצב.
*פנגיאה- לפני כ-230 מיליון שנה (כשהופיעו הדינוזאורים בעולם) כל היבשות היו מחוברות יחד ליבשת-על המכונה פנגיאה. 80 מיליון שנה מאוחר יותר, לקראת סוף תקופת היורה, נשברה יבשת פנגיאה לשתי תת-יבשות: יבשת צפונית - לאוראסיה, ויבשת דרומית - גונדוואנה, וביניהן הפריד ים תטיס הקדום. במשך התקופה הגיאולוגית הבאה, הקרטיקון, היבשות התרחקו זו מזו והגיעו בסופו של התהליך למיקומן הנוכחי.