אתה נחתך ממני כמו אצבעות מלטפות קצה של נייר. אתה מצטעק, ניתז בשקט, נספג בי, מתפשט בכתמים גדולים וכהים. ושוב אינני הלובן הרך של הכתב. אני כל המילים החדות, המדוייקות, המסוכנות מדי באיבחת היד שלי, הלא מיומנת.