
רציתי להגיד לכם ש
"....מִגֹבַה שֶל גִ'ירָף כֻּלָנוּ נִרְאִים נְמוּכִים.
וְהַבְּעָיוֹת הֲכִי גְדוֹלוֹת שֶלָנוּ הֵן רַק נְקוּדוֹת קְטַנוֹת בִּשְבִיל גִ'ירָף."
הערה: זה רצף מחשבות ארוך ולא ערוך. עם הקוראים הסליחה.
משהו בריצוף האחרון של הקצה של אחד משלושת הגנים שלי מתגלה כשגוי. לרצף יש הומולוגיה חלקית לכמה מקומות בגן, וזה לא כל כך מסתדר. באסה. באסה אם זה באמת המצב (עוד לא סיימתי את האנליזות), ובאסה שלא אני עליתי על זה אלא מערכת הבקרה של NCBI, אחרי שכבר שמחנו ושלחתי את הרצף המלא לפרסום. באסה שכולנו שמחנו סתם בגללי. זה מאכזב נורא. זה גם מזל גדול כי אם הם לא היו עולים על זה היינו מפרסמים משהו שגוי, על שמי. על שמינו. תכלס, זה מגניב שהמנחה שלי סומך עלי לגמרי בעיבוד והניתוח של הרצפים (אולי צריך לומר בזמן עבר, סמך עלי), אבל מסתמן שאני לא מספיק מיומנת: הם עשו השוואות שלא העלתי על דעתי לעשות, ואף אחד אפעם לא לימד אותי לעשות. אני מתעסקת בגנים שאין להם רצפים קודמים, EST או גנום. אני מגלה גנים חדשים ולא פשוט בכלל לנתח את הרצף ולהחליט אם הוא נכון או שקרתה איזו תקלה בריצוף. אוף. אין לי כוח וחשק לעשות את סדרת הניסויים הזו שוב. אני רוצה לעשות STOP ולכתוב על מה שיש וזהו. אני תוהה איך הבוס שלי יקבל את זה.
אני צריכה לכתוב אבל בפועל אני לא כותבת את התזה. זה בגלל שאני עושה הרבה דברים אחרים, אבל זה לא טוב. אני צריכה לשמור על קצב כתיבה, אחרת אני באמת לא אסיים בזמן. (מה הזמן? אני צריכה לסיים עד דצמבר. יש לי שלשה מנחים ובטח יהיו שלל הערות ושינויים מצידם. אני חושבת שעד תחילת אוקטובר אני חייבת להעביר למנחה הראשון גרסה ראשונה, ועד סוף השבוע הזה אני חייבת לגמור את החומרים והשיטות.
ארגגג. בשבוע הבא יש לי גם איכילוב וגם דד ליין לכתבה.
זו כתבה גדולה. הייתי צריכה לדרוש עליה יותר כסף. מעניין אם עוד אפשר. איך דורשים עוד כסף באסרטיביות דיפלומטית?
ביום שני יהיו תשובות לגבי העבודה. הסימולציה הייתה טובה. אחריה, הראיון היה בסדר. נראה לי. אולי. לא מדברים על זה.