על כל אחד ואחד מכם חשבתי כשהכנתי את השנה טובה הזו. לחשוב על מי שאני מכירה זה קל. לחשוב על האחרים זה קשה יותר, ומסקרן.
אין לי מושג מי אתם. אין לי מושג ובכל זאת אני מרגישה קרובה אליכם. אתם יקרים. כשאתם מגיבים וכשאתם לא מגיבים, כשאתם משאירים לי הודעה במייל או עושים מנוי, ואפילו כשזה רק מונה הכניסות שמראה לי אתכם. הנה, עכשיו למשל. אתם פה. אתם פה, וזה מדהים אותי כל פעם מחדש. מרגש אותי. מחבק.
מזמן לא אמרתי לכם שאתם יקרים, ולמי שיקר לי אני רוצה לאחל כל מה שטוב לשנה הבאה:

ולעצמי: שהשנה הבאה תהיה קלה יותר, לגוף וגם לנפש,
ושאהיה בריאה ומאושרת ואהובה ואוהבת, וכל מי שסביבי יהיה בריא ומאושר ואהוב ואוהב. אמן.
(לכבוד ראש השנה אמא שלי חטפה אנגינה חמורה. היא מותשת לגמרי. שלוש פעמים ביום אבא שלי לוקח אותה למוקד. היא מקבלת אנטיביוטיקה לוריד ונוזלים. זה מאוד מדאיג.
לא תהיה פה ארוחת חג, ואני גם לא יכולה ללכת אליהם, מפאת סכנת ההדבקה. הספירה שלי שוב נמוכה ואתמול החליטו שבשבוע הבא יעשו לי בדיקת מח עצם דחופה. נא לא לשאול שאלות כי אין לי תשובות, ולהשאר רגועים. אני מרגישה טוב מאוד והכל בסדר. ויהיה בסדר).
נ.ב.
קיבלתם עדכון על הפוסט הקודם? נראה לי שלא. תעיפו שם מבט. זה קטע מגניב לאללה!