~

1. בבוקרו של ערב חג, באו שניים, עם סולם, משור חשמלי ומצברוח טוב, כדי לגזום אצלי שני ענפים גדולים שחוסמים את האור: אחד של הפקאן, ואחד של האורן.

על הפקאן כבר כתבתי כמה פעמים, אבל אפעם לא סיפרתי על האורן. אולי זה בגלל שהאורן שלי, למרות כל הגודל שלו - לא שמים לב אליו. קצת כמו רקע של תמונה מלאת פרטים. הוא ענק וזקן ועומד בפינה של החצר ליד חבלי הכביסה ומסתיר ממני את השכנים, או אולי אותי מפניהם. וגם את השמש. ועוד מעט חורף והשמש יקרה.

הרעש היה נורא, והריח חריף וחזק. אני לא אוהבת כשגוזמים עצים. זה מכאיב. זה אלים.  ישבתי עם הקפה שלי מנומנמת והסתכלתי עליהם עובדים. השכנים מהבניין שמאחורי כעסו (שכן ערס: "יא בן זונה מה אתה עושה בשבע בבוקר?!") אחר כך ענף גדול נפל על חוט הטלפון של השכנה (השכנה: "לא נורא! לפחות יהיה לנו אור! אולי יהיו לימונים!") וחתיכה אחת גדולה על חבלי הכביסה שלי (אבא שלי: "אל תדאגי. אני אתקן לך").

עכשיו, אחרי כל זה, באמת נפתחו השמיים. הגזם פונה, תוקן הטלפון של השכנה , חבלי הכביסה שלי נמתחו, ויש אור. המון אור. זה יהיה טוב לצמחים, אבל אני עוד אצטרך  להתרגל לנוף הבניין שמאחורי, לדיירים שבחלונות, ולאפשרות החדשה שמישהו יכול לשבת, ולתצפת לי לתוך החצר.

ריח דבק ואורן.

2. ליקר שסק. כי עברו 5 חודשים, ובאמת כבר הגיע הזמן.

כל הסוכר כבר נמס, ורוב הגרעינים צפים.

צילמתי על אדן החלון במטבח, אבל עד היום הבקבוקים גרו באפלולית המחסן ונשכחו מלב.

מסננת הבד הזו הזכירה לי שפעם רציתי ללמוד גבנוּת. אולי זה יהיה הפרוייקט הבא.

קיבלתי סירופ גרעיני שסק צהבהב מהמם עם ריח חזק של אמרטו (ליקר שקדים).

אחר כך מהלתי (עם וודקה) ל- 30% אלכוהול, לקחתי נשימה עמוקה - וטעמתי.

זה יצא מעולה, מעולה מעולה, כיפאק היי.

זה היה אחלה פרוייקט.

או: כך תכיני עוגת יומולדת "ורודה בצורת פרפר" לאחיינית שלך המתוקה:

(אזהרה: זה נורא כיף. במיוחד כשיוצא הו כה מעולה וטעים גם לגדולים !).

א. הכיני עוגה טעימה

אני הכנתי עוגת שוקולד קלה להכנה ומעולה, לפי המתכון של קרין גורן, אבל עם אלתורים על הדרך כי לא היו לי מספיק פרודוקטים. לפיכך, המתכון, כפי שאני הכנתי ויצא מעולה:

1.5 כוס שמן

1.5 כוס סוכר

6 ביצים

1.5 כוס שוקולית

1 גביע שמנת חמוצה

0.5 כוס שמנת מתוקה

1.5 כוס קמח

1.5 כפית אבקת אפייה

תמצית וניל

מערבבים הכל הייטב, שופכים לתבנית (חד פעמית מלבנית עמוקה) ואופים כ- 45 דקות ב 180 מעלות (או עד שמוכן).

ב. הכיני קרם ורוד

חשבתי להכין קרם חמאה, אבל לא הייתה לי מספיק אבקת סוכר, ואולי בכלל עדיף. לפיכך, הכנתי קצפת:

1 שמנת מתוקה + 2 כפות סוכר + כמה טיפות של צבע מאכל אדום (עד לקבלת הגוון הרצוי). אפשר כמובן להווריד במשהו יותר בריא, כמו פטל נגיד, אבל לא היה לי, ולכן, שלוש טיפות צבע מאכל. נחייה.

לו היה לי שוקולד לבן, הייתי מוסיפה. אבל גם זה לא היה. נו. זה היה פרוייקט ספונטני ביום שישי בצהריים. 

מקציפים כמה דקות, עד שמקבלים קצף יציב.

ג. חותכים את העוגה

זה השלב שצריך להיות בו קצת מוכשר, למצוא ציור טוב באינטרנט להעתיק לצייר, להתאים לגודל התבנית, להדפיס, לגזור, להניח על העוגה ולחתוך בזהירות. אפשר גם ישר לחתוך את העוגה, אבל בשביל זה צריך להיות ממש מוכשר.

אחרי שחתכתי, ציפיתי תבנית גדולה בנייר כסף, והעברתי את העוגה החתוכה אליה. צריך לעשות את זה מאוד בזהירות.

ד. מצפים ומקשטים!

החלק הכי מאתגר הוא לצפות את העוגה עם הקרם. צריך סכין מריחה ומלא סבלנות. אחר כך מתפרעים עם הקישוטים והסוכריות כיד הדמיון הטובה עליכם. אני התבאסתי נורא לגלות שעושים עכשיו  את העדשים בצבעים פסטלים. בניתי עליהם לצבעוניות מתפרצת. בסוף פיזרתי פרחים מהגינה מסביב לפרפר, וזו היתה תוספת הצבע לעניין.

ה. מדליקים עם ילדי היומולדת, מבקשים משאלה וטורפים!