~

שחר

בשיחה שלך אתה זורק אולי

שמהדהד בינות לחדרים ריקים

וכבר שבועיים

שאינך

.

הותרת

חלונות פתוחים

ובאה בהם רוח וכבר קר

יש כאן

משב חזק מדי

ואין בי כוח

להגיף

לפתוח דלת

לתלות פה שלט

שני חדרים. שתי עליות

להשכרה.

הכי אני מתיראת (יש מילה כזו?), יראה,

לכתוב חיים של בדידות

ואחר כך למות.

אם אני מדברת לעצמי בקול, זה סימן שאני יוצאת מדעתי,

או אולי נכנסת אליה, והולכת בה לאיבוד?

תמצאו אותי.

כשאת יושבת עם יין בקור של לילה יפה 

הבפנים מתחמם והחוץ קופא

ואת נוגעת לך בקצות האצבעות, והן כחולות ואין בהן תחושה

זה יכול להרגיש כאילו שאת מלטפת קצות אצבעות של יד זרה

קוראת בהן

נגיעות

גאוּת

וגעגוע.

לכי לישון. את חלשה.

אם הקיום, מכלה את עצמו כמו סגריה מונחת במאפרה, שרוח

מלבה אותה

ומכלה,

עשן סמיך ושביל עפר

לכי לישון.

הגשם

לא יותיר דבר.

ובכן, זה התחיל.

אנשים מתקשרים, רוצים לשמוע על הבית. היום אפילו מישהו בא לראות.

אבל אני כל כך נטולת צל של מושג קלוש לגבי איך העניין הזה מתנהל...אני עונה בלאקוניות מהולה בחשש ומתמלאת בתחושה של חוסר אונים.

לחברים שלי יש דירות שכורות, אבל כולם שוכרים עם חברים, או חברים של חברים. לא ממש שותפים זרים. המממ. שותף/ה זר/ה. האמת היא שכל הסיפור קצת מפחיד אותי. איך אני יכולה לדעת שלא יושב מולי איזה פסיכופט בפרצוף של סטודנט חביב לעיצוב? מוכרחות להיות כל מני שיטות.

חשבתי על זה הרבה. נזכרתי באחד הבלוגים הראשונים שקראתי. של יאיר22, בימים שבהם הוא היה עוד יאיר 21 ושכר דירה עם שותף, אבל הבלוג ההוא כבר איננו (זה מה שנשאר) ומורה נבוכים אין.

אז, יקירי, זו קריאה לעזרה. לעצות חכמים, ויותר מזה, עצות למודות ניסיון. אני יודעת שסיפורי האימה בנושא מדהימים ומזעזעים יותר מכל דבר שאני עשויה להעלות על דעתי. אני לא יודעת אם אני רוצה לדעת.

טוב. אני רוצה לדעת. עדיף להיות מוכנה.

תעזרו לי?

פרוייקט "משותף/ה" יוצא לדרך

(ישש. גם לי יש פרוייקט, והוא חשוב לא פחות מזה של הפמיניזם של מורכרמון  או ה"ברוך שלא עשני" של הסנרק, ולא פחות מזה של התשליך של זוש או הספר של אריקון).

איך זה הולך לעבוד?

אני אשאל אתכם את כל השאלות שמטרידות אותי בדרך לשותף/ה האופטימלי/ת. אלה בטח שאלות שמטרידות עוד המון שוכרים צעירים ובלתי מנוסים שכמותי.

לכם, שוכרים מנוסים שכמותכם, עתירי לקחים חוויות וסימני קריאה, יש וודאי את כל התשובות וגם שלל עצות וסיפורי זוועה עם לקח חינוכי. אני רוצה לשמוע אותם. כן. כאן, ועכשיו.

תבינו: זה קורה ב- LIVE. שבוע שבועים ומישהו זר יביא ארגזים זרים לחדר הריק שבקצה הממלכה שלי. ברררר. המממ. כן.

את כל הלקחים אני אעלה לאתר "משותף/ה"- אתר עצות יעיל במיוחד לכל מחפש שותף/ה באשר הוא, בכתיבה משותפת של כל מי שירצה לקחת בו חלק. הזדמנות ללטף את זקנכם הארוך ועטור הניסיון ולהעניק משהו לקטנים שהרגע העיזו לצאת מהקן.

אתר כזה תלוי כמעט לחלוטין בשיתוף פעולה מצדכם, והוא עשוי להיות לא רק מועיל, אלא גם מעניין ומשעשע.   (ואני שואלת: איך לא עשו את זה קודם?!)

מוכנים? שלוש ארבע ו. מתחילים:

הבית כבר מוכן. גם אנחנו. תיכף מגיעה נגלה ראשונה של חשבונות, ואנחנו נזכרים שכדאי אולי להתחיל לחפש שותפ/ה. פרסמנו מודעות יפות ובולטות.

גם גילינו כבר על בשרינו, שאורך החיים של מודעת "מחפש/ת שותף/ה" על לוח מודעות עומד על יומיים בערך. אחר כך הן נעלמות באופן מסתורי (מישהו שתלש את השלט כולו, או אינספור מודעות אחרות שקברו אותו תחתן, או אגודת סטודנטים שעושה נקיון לוחות לקראת השנה החדשה או מה שזה לא יהיה). וכבר תלינו שוב מודעות, ואפילו שמנו מודעה באיטרנט, והנה, מתחילים הטלפונים להגיע. זמן לפרק ראשון.

פרק ראשון: הסינון הטלפוני

מה צריך רצוי וכדאי לברר כבר בשיחה הטלפונית?

 (מקרה שקרה באמת: שלום, זה בקשר לדירה.... אני משה, רווק בן 40, מובטל, את נחמדה? בת כמה את? תתארי לי את הבית. המממ. נשמע מעולה. אמרת שאת נחמדה? הא. כן. שאלה קצת מטופשת. לא משנה. נראה לי שנסתדר יופי. אני לא עושה כלים ולא עושה ספונג'ה, אבל אני לא עושה הרבה לכלוך, אז נראה לי שנסתדר יופי. איזה מזל את? אני אריה טיפוסי. מה לא מבינה בזה? אני אלמד אותך מותק. אל תדאגי.  תגידי, יש לך חבר?)

וגם: איך מסננים באלגנטיות מישהו שנשמע כבר בטלפון ממש ממש לא לטעמך ...

(אוקיי, ליתוס. זה נשמע מעולה. אז מתי נוח לך שאני אבוא? עוד חצי שעה טוב לך?

 לא!!!!!!)

רעיונות עצות ותגובות - כאן להלן ולאלתר.

(ובקרוב כולם יועלו אחר כבוד, עריכה ועימוד אל האתר.

אל תשכחו לשים קישור לאתר שלכם.

קרדיטים ירוצו פה חופשי. אחד בשביל כולם בשביל אחד. אמן.)