~

היא בת חמישה חודשים, לבנה, מנוקדת שחור. יושבת מתחת לנדנדה ומלחכת עשב. חמודה כזאת. תינוקת.  מתרגלת לאט לצעדים על אדמה במקום על מרצפות. רואה בפעם הראשונה יונה. חתול. מטוס. שומעת חלב מוקצף במכונת הקפה ונבהלת. אתמול עוד רדפה אחרי בין החדרים, שלא להשאר לרגע לבד. היום היא התחילה לקנן בפוף הישן שקיבלתי מנלוש, ואם אנחנו בפנים היא שוקעת בו לתוך שינה תינוקית, מקסימה, ולא איכפת לה מהנדודים שלי בין המטבח לשירותים לסלון לחדר השינה.

אימצתי עֶגְלָה. אם בגילה היא בגודל הזה, עם כפות הענק האלה, היא באמת תגדל להיות פרה קטנה. פרה קטנה עם עיניים טובות. ואיך מישהו יכול היה בכלל לעזוב מתוקה כזאת, ואיך חייתי חמישה חודשים שלמים בלעדיה. (היא נולדה לבית הזה, למקום הכלבי שבי שהתפנה).

תמונה שאחותי צלמה אתמול.

וכמה אהבה יש בי. זה מדהים אותי כל פעם מחדש. מסתובבת בעולם הזה ואוהבת. אוהבת ממש. דואגת ומתגעגעת ורוצה שייטב, לכל כך הרבה דברים, ואנשים, וחיות, ומקומות. ואיך יש בי מקום לכל זה אני לא יודעת.

שלום. קוראים לי ליתוס והיום עשיתי את מועד א' האחרון לסמסטר א' של שנה ב'.  היה דווקא יופי.

היאח הידד.

כיפאק היי.

טולולולו.

והנה החופש הגדול נפרש למולי, והוא בן יומיים שלמים (!) של ניוון קוגניטיבי מותר.

 כן כן. מה שאתם שומעים.

סמסטר ב' מתחיל ממש ביום ראשון הבא עלינו לטובה.

ויש לי מליון דברים להספיק עד אז. רשימה חלקית: נקיון יסודי (בית מוזנח) עבודות גינה (הסרפדים משתוללים. הבטחתי להתקיף מצויידת במכסחת דשא אימתנית. אני רק מקווה שהיא תניע...) גירוש עלים של פקאן (רטובים, נרקבים) ניכוש ערוגת תבלינים (המצב חמור, כבר אי אפשר לדעת אם אתה קוטף לימונית או סתם עשב, ומילא אני, אבל מה עם האורחים?), כלבה חדשה (הגיע הזמן!) שותף פוטנציאלי לבית (בטלפון הוא דווקא נשמע נחמד), בטלה בשמש, ספר, קפה מהסוג החדש, טלפונים לכל מי שהזנחתי,  ויש כרטיסים להופעה בפסטיבל ג'אז-בלוז-ווידאוטייפ (בעקבות נלוש) ואיזו יציאה סוערת לזכר ימים רחוקים (בחסות קיטי וטוקה) וחמוצים.

נהיה לי קטע חדש של הכנת חמוצים וצ'אטני. אדן החלון שלי מעולם לא נראתה יפה יותר.

חופש חופש חופש. איזה כיף.

נ.ב: לכבוד החופש: לינק, ברשימות משמאל.