~

1. בתיבת הדואר שלי:

Hi Litos, I did a few minor changes; it is finished, to my opinion. Print it in high quality (you can use our printers) and check what is the submission procedure, good luck, Professor.

 

גמרנו. ביום רביעי אלך להגיש את המחקר שלי. שלושה עותקים. כיפאק היי.

 

2. יש לי כרטיסי טיסה. יותר נכון: יש לי דף. למעלה כתוב עליו Itinerary ומתחת יש ארבע טיסות שלידן יש OK קטן. זה משמח אותי.

 

3. חיבה זה לא כאב ראש. חיבה זה כיף. זה מחמם את הלב ולא מפחיד בכלל.  אני לא מבינה למה משהו בי צריך לעשות סיפור כזה גדול מקצת חיבה. מצחוקים משותפים. מזה שיש מי שדורש בשלומי ונהנה להיות בחברתי. אפילו אם זה לקראת הנסיעה.

קישטה פחד מרוט, חלול עיניים. קישטה מעצורי רכבת שעוצרים את תנועת המחשבות. בואי חיבה. בואי. את יכולה לרקוד.

 

4. השכן שלי עבר ניתוח מסוכן מאוד. עמוד שידרה צווארי. אני דאגתי - לו מרחוק ולכלבה שלו מקרוב, עד שיחזור מבית החולים. זה מפחיד נורא, להכנס לניתוח כזה, שאין לדעת איך תצא ממנו. הוא יצא מעולה, תוך יומיים, עם חוליה חדשה. הולך אפילו בלי צווארון. זה מדהים.

 

5. אני לא פוחדת יותר להתגשם. אפשר רק להרוויח. זה נכון תמיד, ובמיוחד במעבר בין הוירטואלי לריאלי. של הגוף וגם של הכתיבה.

 

הכל מאוד פשוט בעצם.

 

 

,Irony is my middle name

  והנה מבחר מתוצאות בדיקת הדם שעשיתי הבוקר

טוב. זה נמוך מאוד. 

אבל אם כבר מדברים,

אז האמת היא

שמצב רוחי דווקא השתפר.

מעניין אם אני אקבל טלפון בהול מהרופאה מחר.

(נ.ב. : מי שחולה, שלא יתקרב אלי, טוב?

כי נראה לי שהמערכת החיסונית שלי, אהממ, איך לומר, לא משהו).

זה צילום של  Dr Kessel & Dr Kardon. רואים פה תאי דם לבנים (הלא הם ה- WBC בתוצאות הבדיקה לעיל) וגם תאי דם אדומים, שיש להם שקע חמוד שבו יושב ההמוגלובין (שגם ממנו קצת חסר לי) וקושר את החמצן ומטייל איתו בגוף לאן שצריך, וכל זה מצולם בתוך עורק. תמונה מדהימה.