שום דבר מהותי, דיפרסי באיזושהי צורה ו/או משמח. בעיקר אינפורמטיבי.

יום שני פסיכומטרי... סוףסוף! מאוס לגמרי העניין. אני צריכה מעל 630 ואין ספק שמסגרת התחייבותיי הנוכחיות למדתי ככל שיכולתי, אבל היות ומשרה מלאה תוך כדי המרתון (וקצת לפני) זה לא הדבר הכי אפקטיבי שעושים, נחזיק אצבעות ונקווה לטוב. בשתי הסימולציות האחרונות שעשיתי יצא לי באיזור ה670. ובקיצור, כולי תקווה. במקרה ואני לא אוציא מעל 630, אני אצטרך לעשות מכינה, ובמקרה של מכינה לא תהיה נסיעה לשבועיים לאירלנד. נכון, תהיה נסיעה רומנטית לאנשהו... אבל זה לא יהיה אותו דבר. חוצמזה, אני ארגיש ממש ממש לא נעים אם אנחנו נטוס לאיטליה או משהו בסגנון, והוא לא יוכל לטוס עם חברים שלו לאירלנד.

אני עובדת בסלקום. הרוח הסגולה לא נגעה בי. למען האמת, אני מתבכיינת על זה הרבה... ועוד לא עשיתי את העבודה שלי. רק עברתי קורס. אחרי הפסיכומטרי אני אתחיל חניכה במשמרות... וזהו, מוקד שירות לקוחות טלפוני DATA - הנה אני באה! גוד דיים. אני זוכרת שלפני הצבא שיקשקתי מלדבר בטלפון, לא הסכמתי להזמין מקדונלדס אפילו! איך לעזאזל הנחתי ששירות לקוחות טלפוני היא העבודה הנוכחית בשבילי?! אני משעשעת את עצמי לעיתים.

זהו, נראה לי שסיימתי.