ההכנות שלי לנסיעה ללונדון התחילו כבר בשבוע שעבר. נכון שאני אמורה להתכונן לפגישות (5!!!), לקרוא המון חומר מקצועי ולשפר את המיומנויות הבינאישיות המנומסות- בריטיות שלי, אבל לא היה לי זמן לעשות את כל זה. 

במקום- הייתי עסוקה ב: 

א. לתכנן מה ללבוש לפגישות וליישם את התכנונים באמצעות גיהוץ אינטנסיבי של כרטיס האשראי הלא אטרקטיבי שלי.

ב. לתכנן מה לעשות ב- 4 ימי החופש שסידרתי לעצמי בלונדון (כן, גם באמצעות גיהוץ). 

ג. למכור באיביי כל מה שיכולתי למכור כדי לממן את א+ב. 

ד. לצבוע את השיער ולעשות גבות (שום גיהוץ לא נפגע במהלך העניינים). 

ועל כך בהרחבה. 

מה ללבוש לפגישת עסקים עם בכירי הרשויות הפיננסיות בלונדון? 

אז זהו, אחרי שהבנתי שחולצת הטלטאביז הירוקה שלי (על אף שמדובר במחווה ענקית לטלוויזיה הבריטית), לא תתקבל בעין יפה, ניסיתי למצוא את כל חליפות האיומים/ צדיקה  מבני ברק/ אני נראית כמו פיל ענק/ עזבתי את משרד עוה"ד לפני שלוש שנים שלי, והבנתי שאני בבעיה. 

כבר שנים שלא לבשתי חליפת עסקים אמיתית. אמממ.. אף פעם לא לבשתי חליפת עסקים אמיתית? כן. אפעם. 

העובדה שאני שופוהוליקית ואוגרת הרבה ג'אנק, עמדה הפעם לצידי והצלחתי למצוא בארון 3 חליפות. 

ליתר ביטחון הזמנתי עוד 3 מאיביי. 

גייסתי את בן זוגי שיחיה, גיסתי ועוד 2 חברות טובות וביקשתי את חוות דעתם של המומחים. 

חליפת החצאית הכחולה? חליפת המכנסיים האפורה- פסים- כחולים? השחורה הקלאסית או שמא האפורה- חצאית? 

בן זוגי שיחיה, גיחך והעלה על פניו מבט קל של בחילה. הוא לא אמר הרבה אבל סינן מבעד לשפםזקן שלו שאני נראית כמו דוסית. גיסתי אמרה שהאפורה מהממת אבל שאני צריכה להתאים לה חולצה מכופרת בצבע לילך או לבנדר ושחובה נעליים בצבע אפור ושהטרנץ' הכחול לא יתאים וגם לא מעיל הצמר האפור. החברות אמרו שאני צריכה ללכת לתופרת והבטנה של החצאית מבצבצת וש"יאללה יאללה הבריטים האלה מה הם חושבים לעצמם תבואי איך שבא לך". 

בינתיים אני מרגישה אבודה ביגוד- wise וכנראה שאין מנוס מללכת לחפש חולצות מכופתרות, מעיל ותופרת שתקצר את החצאיות. אני צריכה גם גהצן או מכבסן טוב שיגרום לערימות בדים להראות כמו משהו מכובד.

היסטריה.

בינתיים קניתי כבר חזייה משוריינת שדומה לאפוד מגן שמרסק לי את הציצים, כדי להיות בטוחה שאף כפתור בחולצה לא יעוף ויפגע בעין של בריטי תמים. גם גרביונים (???) לחצאיות שלא היו לי אלפיים שנות ומצאתי (!!!) ברוטשילד 3 זוגות נעליים הכי בריטי- עסקים- שיק במצב מעולה, שרציתי בהתחלה למכור באיביי ואז גיליתי שהן מתאימות בול לחליפות.

היסטריה? כן. היסטריה.

שעות הפנאי בבירת הממלכה

באמת שניסיתי למצוא מלון/ הוסטל/ B&B במחיר סביר בלונדון. זה פשוט לא קיים. 

לימים של פגישות כבר הוזמן מלון (שווה, שווה, שווה) ואחרי זה כנראה שאנגן בטיוב. אה, אני לא יודעת. 

אז אין לי עדיין מקום לישון בו בלונדון.

כדי להתעודד, חיפשתי הופעות בתקופה שאהיה שם וגיליתי ש- suede, faithless וגם משהו עם הולוגרמות של 30 מטר שקשור למלחמת העולמות רץ באותם ימים. אז אני אהיה שם, כרגע אני סומכת על טוב לבם של ספסרי לונדון ועוד כמה בידים ששמתי על כרטיסים באיביי, אבל בהחלט יכול להיות שאני אמצא את עצמי במחזמר. מלך האריות שולתתת. 

היסטריה? לא. 

טוב, אולי. 

אני גאון פיננסי גם בתקופת שפל כלכלי

בשבוע האחרון מכרתי לתושבות הממלכה את כל הג'אנק שהיה לי בבית. יש לי גם לקוחה באוסטרליה ועוד כמה באירופה וקנדה. האמריקאיות לא קנו כלום. זונות. הייתי יכולה למכור עוד המון דברים, אבל אני מתחרטת שניה אחרי שאני מעלה למכירה וחושבת שאולי זו טעות ואני כן אלבש את החולצה בצבע כסף- נצנצים- כתום.

המטרה שלי היא לעשות כסף כדי לקנות עוד ג'אנק בלונדון ואז למכור אותו שוב לתושבות לונדון. גאון פיננסי כבר אמרתי? 

היסטריה? מה קשור? 

שחי, גבות, שפם

כן. 

בשבוע הבא בשעה הזו, אני כבר אהיה בהיסטריה. 

אני חייבת להתכונן ולהכין וללמוד ולתרגל מונחים מקצועיים וכאלו. 

אבל למי אכפת, אני חוזרת ללונדון אחרי עשור פלוס פלוס. 

היפ היפ.