שתיים במחיר אחת

אם בכלל יש כאן מישוי.

לרגל סגירת ישראבלוג הממשמשת ובאה נכנסתי וגיביתי את בלוגי.

ואז התחלתי לקרוא מההתחלה.

עדיין לא גמרתי לקרוא כי, בואנה, כמה כתבתי, אבל לפני שהוא ירד מהאוויר ולא אוכל עוד להגיד למי שבכל זאת יקבל הודעה על פוסט חדש (בשנים האחרונות נעלתי אותו, אבל אשחרר את המנעול עכשיו כי יאללה יאללה אפשר לחשוב גם ככה תכף ישראבלוג תיבלע אל תוך החור השחור שאליו נעלמו גם כל הביקורות שכתבתי בקיוב. וואטס אפ ווית' דאט, אבי?!) את מה שיש לי לומר.

א. פשיה, איזו טיפשה הייתי

ב. גם אם הייתי חוזרת לעצמי של 2004 ואומרת לה משהו היא לא הייתה מאזינה מרוב שהטיפשות והדיכאון סתמו לה ת'אוזניים

ג. הקפתי את עצמי באנשימות משו משו. באמת. אני קוראת את התגובות ואומרת וואלה, היה להם.ן אכפת ממני. ממש. הן.ם אשכרה דאגו לי ואהבו אותי ותמכו בי, אנשימות שבקושי הכירו אותי (אבל חלקםכן איתי עד היום).

ד. תודה

ה. אני אחלה. אם אתם רוצים לשמור על קשר איכשהו, אני בטוויטר, פייסבוק, אינסטגרם. המייל אותו מייל. מקווה שכולכםן בטוב. 

ו. רציתי להדביק תמונה של חבצואלה שלי, הממשק לא משתף פעולה. אבל יש לי חבצואלה מופלאה ומהממת ונהדרה ומצחיקה. מאחלת לכולםן חבצואלה. 

ז. היו שלום ותודה על הדגים, כן, שוב.