פתאום הכל מתמוטט כזה. וזה נראה עוד אחד מהמצבים האלה שנראה כאילו הכל לא בסדר, והנה עוד רגע זה ישתנה ונגלה שהכל זה סתם, שפתאום זה כן יסתדר. אני כל כך מפחדת לגלות שלא...

המורה לנגינה דורשת שאני אתפטר מהעבודה, מה שגם ככה לא מצא חן בעיניי,אבל לאור המצב הנוכחי זה נראה פשוט בלתי אפשרי.

ככל הנראה ימכרו את הדירה שאנחנו גרים בה ואנחנו צריכים לחפש דירה חדשה, מה שבכלל לא זול ולא פשוט.

ועכשיו אמא הודיעה שהחנות שבה היא וסבתא שלי עובדות עומדת להיסגר, משמע אין להן  עבודה. הן עובדות שם כבר הרבה שנים ואין לי מושג אם הן ימצאו עבודה אחרת בכלל.

הכל מתפורר לו לאט לאט ופתאום נהיה בכלל לא קל להתמודד עם זה.

והכי מפחיד אותי שאני מרגישה שתולים יותר מידי תקוות בי. ומה אני סה"כ? אני רק רוצה להתחיל חיים עצמאיים משלי, מה שככל הנראה לא הולך לקרות בקרוב. ואיך פתאום נוצר מצב שהמשפחה על הכתפיים שלי?

סבתא לא מוכנה ללכת לרופא, ואמא פשוט אומרת לי לוותר כי היא עקשנית. אבל איך אפשר?! הבריאות שלה במצב נוראי והיא לא מוכנה לעשות עם זה שום דבר!!!

"אלוהים יעזור לי." זאת התשובה שלה!!!

ואז נוצר מצב שרק לי אכפת מהבריאות שלה, ואני לא באמת יכולה לצעוק עליה וללחוץ עליה לעשות משהו גם כי היא סבתא שלי, וגם בכלל כל הריחוק הזה בינינו בבית.

אוף, מה עושים הלאה?