יש חתולה שאני מאוד אוהב, והחלטתי לקרוא לה אירית, כי היא מזכירה לי במראה שלה איזו משהי שהיו לי 5 דייטים איתה ואחר כך היתה ידידה שלי, עד שנמאס לי ממנה (זה נדיר).

אני אוהב אותה בגלל שהיא חמודה, וגם בגלל שהיא בכלל לא שורטת, שזאת תכונה שאני מאוד מעריך אצל חתולים, כי יש חתולים שאי אפשר לסמוך עליהם.

פגשתי אותה היום והיא ליוותה אותי הביתה, אבל היא חצתה את הכביש לא בזהירות, אז נורא דאגתי למה שיקרה כשהיא תחצה את אותו הכביש בחזרה לבניין שלה.

אז עקבתי אחריה בשביל לודא שהיא חוצה את הכביש כמו שצריך.

לא היה ברור לי אם היא מודעת אלי.

ואז היא נכנסה לאיזו גינה קצת מוזנחת וסיירה בה קצת (בצורה לחוצה, כי היא רחוקה מהטריטוריה הביתית שלה). והסתכלתי עליה כשהיא באותה גינה וקיבלתי איזה פרץ של נוסטלגיה.. לא ברור לי מה בדיוק, אבל זה ריגש אותי.