 היומן של געש. פה תוכלו לקרוא על המחשבות, התיסכולים, השטויות והחיפוש שאינו נגמר אחרי החַבֵרה, ממש כמו שאפשר לראות בבלוגים אחרים. כיף! |
| 12/2003
איזה כאב המשפחה שלי אכלה ארוחת ערב חגיגית, כמו כל יום שישי, אבל אני נשארתי כאן בדירה בבאר-שבע ואכלתי טשולענט מקופסא ושניצל תירס (שנפל לי קודם על הרצפה).
טוב, זה לא כל-כך כיף. חוץ מזה, הייתי חולה במשך כמה ימים, והבראתי בדיוק בזמן בשביל לעשות את הבוחן במבוא למדעי המחשב, אבל לא הספקתי להתכונן אליו.. אם יהיה מזל, אני אצליח לקבל קצת מעל 55.
יש לי משהו חביב לספר. ממש בשבועות הראשונים שלי באוניברסיטה כתבתי הודעה באחד הפורומים של הסטודנטים, על איך שקשה לי ואף אחד לא אוהב אותי ושאני מחפש מישהי לשחק לה בשיער. אנשים ענו לי וכתבו לי כל מיני עצות כמו "אל תדאג. בסוף אתה תתרגל. כולם מרגישים ככה". אבל היו שתי בנות שגם שלחו לי הודעה פרטית. עם הראשונה דיברתי בטלפון פעם אחת, והיא לא חזרה אלי יותר (כנראה שהיא לא אהבה את הקול שלי). השניה חשבה שהתכוונתי שלשחק בשיער זה משל למשהו, אז היא גם ענתה לי, ואפילו פגשה אותי, אבל היא די הזדעזעה שבאמת שאלתי אותה אם אני יכול לשחק לה בשיער.
בכל מקרה, היא אמרה שהיא בכלל לא חושבת על קשר רומנטי (והאמת, אני לא בטוח שאני רוצה להיות חבר שלה בכל מקרה), אבל היא זיהתה שאני די מפגר חברתית, והיא מוכנה לעזור לי בנושא הזה. היא מרגישה שאני בלחץ כשאני מדבר איתה (וככה זה. רוב האנשים שאני מדבר איתם מלחיצים אותי...), ואולי אם אני אתרגל אליה, אני אוכל להתרגל לעוד בחורות. היא תוכל להצביע על מה שלא בסדר בשפת הגוף שלי - התרשמתי שיש לה כושר אבחון די טוב.
דרך אגב.. החלטתי לא לשים יותר אייקון על כל פוסט שלי. אמנם זה יכול להראות נחמד, אבל זה גורם לי להתמהמה לפני כל פוסט ("אתה רוצה לכתוב? יופי! אבל תעצב אייקון קודם!"), ובגלל זה אני כותב פחות..
וחוץ מזה המנוי שלי לפרו עומד להגמר בכל רגע! אני אתגעגע לרקע של המפה שיעלם לי. רונה, אולי תקני גם לי מנוי?
| |
|