היומן של געש. פה תוכלו לקרוא על המחשבות, התיסכולים, השטויות והחיפוש שאינו נגמר אחרי החַבֵרה, ממש כמו שאפשר לראות בבלוגים אחרים. כיף! |
| 12/2005
 זה נגמר
שמחתי לצאת איתה, אבל כל הזמן הכנתי את עצמי לאפשרות של דחיה, והנה היא קרתה כרגע.
התייחסתי לזה בצורה נורא הגיונית עד עכשיו. שאלתי אותה למה היא העדיפה להפסיק לצאת איתי, ואם יש דברים שאפשר לשפר.
אז היא אמרה שזה בגלל חוסר משיכה וגם בגלל שהיא ראתה רק את השכבות החיצוניות שלי ולא הצליחה להכיר אותי מבפנים, למרות שהיא גם לא ממש מצפה שאני באמת חייבת להפתח תוך שלוש פגישות.
נו טוף.
החלטנו שעדיף שלא נישאר ידידים, בעיקר בגלל שהיא לא תתן לי לשחק לה בשיער אם נהיה כאלה (וזה לא שווה).
המוח שלי עוד לא עיכל את כל זה ולכן עוד לא נכנסתי לדכאון לגמרי (בגלל זה גם לא בחרתי פרצוף עצוב בשביל הפוסט הזה). אני מניח שאני אוריד איזה שוט אחד או שניים של גרנד מארניה כדי להשאר קהה חושים.. צלילות זה לא דבר שאני צריך כרגע.
כל הזמן האמנתי שאני אוכל לשלוט על הרגשות שלי כדי שאני לא אכנס לדכאון במקרה שמערכת היחסים הזו תסתיים מוקדם מדי. עכשיו אני אראה אם צדקתי.
טוב, שוק הבשר - הנה אני חוזר. אני אלך לשלוח הודעות לבחורות בlook4love...
רבות הדרכים לאהוב אותך
עדכון (00:43)
טוב, אז עכשיו העצב הספיק לחלחל, למרות שהצלחתי לעמעם אותו מעט באמצעות גראנד מארנייה (40% אלכוהול, לידיעתכם. הוא גם נורא יקר).
שהלכתי למטבח בשביל לקחת כוס, אמא שלי שאלה אותי איך היתה השיחה שלי איתה. שיקרתי ואמרתי שלא תפסתי אותה. היא שאלה אם היא עדיין משתעלת..
בטח היא גילתה שאני מתחמק.. אבל היא לא הציקה. אוף, אני שונא לשקר.
רצות אצלי בראש שתי מחשבות בלולאה מתסכלת:
מחשבה מס. 1: הו, אני רק מחכה שהיא תתקשר אלי. אז אני אתנהג אליה באכזריות כדי להחזיר לה על מה שהיא עשתה לי כרגע..
מחשבה מס. 2: אבל שכחת? אין סיכוי שהיא תתקשר.
בא לי לבכות, אבל לא נראה לי שאני אצליח כי האלכוהול די טשטש אותי. עכשיו אני נותן לרגשות שלי להתפרץ, אבל אני מקווה שמחר אני אצליח למחוק אותה.
לא, שוקי. מסתבר שהיא לא דלוקה על התחת שלי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
