היומן של געש. פה תוכלו לקרוא על המחשבות, התיסכולים, השטויות והחיפוש שאינו נגמר אחרי החַבֵרה, ממש כמו שאפשר לראות בבלוגים אחרים. כיף! |
| 2/2006
הייתי מגעיל
"פעם יצאתי עם מישהו, ושאלתי אותו אם לא מפריע לו שאני רוקדת עם אנשים תוך כדי זה שאני יוצאת איתו. אז הוא אמר לי: עזבי, אני יודע איזה אנשים הולכים לריקודי-עם. אין לי במה לקנא"
- הגר, 2006
שבוע שעבר רקדתי עם מישהי שאני אקרא לה שרונה (שם בדוי סטנדרטי). לפני זה היה עושה רושם שהיא מאוד אוהבת לרקוד איתי (למרות ששבוע לפני היא היתה כזו עייפה ואפאטית).
אבל שבוע שעבר, בהתחלה היה נחמד לרקוד, ואז באיזה שלב, באמצע הריקוד, עברתי למסלול אחר כי היה עומס במסלול הנוכחי. למעשה, עזבתי אותה ועברתי למסלול האחר, וציפיתי שהיא תבוא אחרי.
אז היא התעצבנה מזה ואמרה שלא מחליפים מסלול באמצע. אחר כך שניסיתי לדבר איתה, אז היא אמרה לי בטון מצווה: "אתה לא תחליף מסלול באמצע הריקודים! אפשר לחכות שהריקוד יגמר ואז להחליף מסלול".
זה נורא מוזר, ושאלתי אנשים אחרים אם מה שהיא עשתה זה הגיוני, והם אמרו לי שלא (עינב אמרה לי: "כל אחד והסרט שלו"). ונורא הפריע לי שבחורה שהיתה נחמדה אלי עד עכשיו, פתאום הפכה למישהי שמסוגלת לצווה עלי בצורה כזו (זה לא נורמלי! יש הרבה אנשים מוזרים בריקודים, ולא חשבתי שהיא כזו). הנחתי שאין טעם לדבר איתה שוב פעם על זה באופן רגיל.
אז יום למחרת, שלחתי לה SMS:
פעם צחקת על האנשים המוזרים מהריקודים. עכשיו הפכת לאחת מהם
היא ענתה לי על זה ב"תודה רבה".
אתמול שהלכתי לריקודים סיפרתי לאנשים על זה. אז הגר אמרה לי שלא הייתי נחמד, ועינב הרביצה לי ואמרה לי שהייתי מגעיל (אם כי היא גם אמרה שאני הורס אותה).
לפני כמה דקות התקשרתי לשרונה ואמרתי לה שהבנתי שמה שעשיתי לא היה בסדר ושאני מצטער על כך. היא אמרה לי שזה היה בין הדברים הכי מגעילים שקרו לה, שזה לא בסדר שלקח לי שבוע להבין את זה, ושאין לה מה לומר לי יותר (זאת אומרת: ההתנצלות לא מתקבלת).
רע, נכון? אני לא אוהב להיות בצד הפוגע.
מה למדתי מהסיפור? לא לשלוח מסרים חריפים ב-SMS.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
