היומן של געש. פה תוכלו לקרוא על המחשבות, התיסכולים, השטויות והחיפוש שאינו נגמר אחרי החַבֵרה, ממש כמו שאפשר לראות בבלוגים אחרים. כיף! |
| 4/2004
 אמרתי לה שזה לא פועל
התכוונתי לומר לה את זה מחר, אבל מה לעשות והיא באה לריקודים, בניגוד לתוכניות שלה, בין היתר כי היא רצתה להיות איתי. יצאנו גם החוצה והיא רצתה שאני אשחק בה, אבל לא עשיתי הרבה מעבר מלגעת לה בשיער. וזה כל-כך אירוני. בעבר הייתי מת שהיא תיתן לי לגעת בה ככה, אבל הפעם לא יכולתי לעשות לה שום דבר, בגלל שידעתי שאני חייב לומר לה.
אחר כך חזרנו לאולם, ובשלב מסויים שאלתי אותה אם היא רוצה ללכת מכאן (לא היו ריקודים כל-כך טובים באותו זמן), אז היא הסכימה. הולכתי אותה למזרקה היבשה שליד הספריה של מדעי החיים, שפעם זה היה מקום מאוד רומנטי בגלל הפכפוך של המים.
אמרתי לה את זה כמעט באותן המילים שכתבתי בפוסט הקודם שלי. אבל כשחשבתי על המילים האלה בראש, זה לא נראה לי כל-כך נורא. עדיין יהיה לה אותי (זה שהיא רוצה אותי עדיין נראה לי מוזר), אבל רק בלי המחוייבות (ובלי סקס, במקרה שתהיה לי חברה אחרת).
אבל היא לקחה את זה הרבה יותר קשה ממני. וזה הקרין עלי וגרם גם לי להרגיש רע. לפי הדמות שיצרתי כאן, אני האחד שאמור לסבול מבנות, ולא לגרום להן לסבול ככה.
נשאלות שתי שאלות:
1. האם הייתי צריך למשוך את זה עוד קצת זמן, למרות שהרגשתי שאין סיכוי?
2. יכול להיות שהיה עדיף שלא הייתי יוצא איתה בכלל?
אז הנה התשובות.
1. לא רציתי למשוך את זה עוד, כי לא רציתי שאני אחיה בשקר והיא תחיה באשלייה. אמנם זה עצוב שהחברות הזו נמשכה רק שבועיים, אבל זאת לא היתה הפעם הראשונה שהיה לה חבר.. ככל שהייתי מחכה יותר זמן, היא היתה סובלת יותר.
מישהו אמר לי "חבל, היית יכול להתאמן ככה בשביל לדעת איך קשר רומנטי צריך להיות". אבל הוא חשב רק עלי ולא עליה. אני לא הייתי רוצה להתאמן על בן-אדם בתחום כזה.
מישהו אחר הביע צער על כך שאני אשאר בלי סקס. לא אמרתי לו שאני מסתדר נפלא עם היד שלי.
2. כבר בפעם הראשונה שראיתי אותה, חשבתי שהיא לא מתאימה לי. אבל היא היחידה שהיתה מוכנה ללכת איתי... וזה לא שהיא נראית רע. היא פשוט הכירה אותי מספיק טוב בשביל לצאת איתי....... אני מניח שעכשיו בחורים עשויים יותר להתעניין בה, עכשיו כשהיא כבר לא מתלבשת בצורה שמרנית כמו פעם, וגם מקפידה קצת יותר על עצמה.
אז למה רציתי לצאת איתה? כי חשבתי שאולי כן יהיה לנו סיכוי ביחד, וגם רציתי שתהיה לי חברה. וזה באמת היה נחמד.. למרות שבפנים הרגשתי שאין לנו עתיד.
ואז כשהיא התחילה להתקשר אלי, התחלתי לחשוב לעצמי "אוי לא" בכל פעם שראיתי את השם שלה על הסלולרי שלי. השיחות האלה הראו, שאני פשוט לא מצליח להתעניין בה, וגם אני לא עניינתי אותה במיוחד - היא פשוט היתה צריכה מישהו לדבר איתו... (ואת זה היא יכולה לעשות גם כשאנחנו לא בקשר רומנטי).
ובגלל זה החלטתי שעדיף לסיים את זה. וזה נורא מצער, אבל אני לא חושב שחבל שהיה לנו את הקשר הזה. זה היה נסיון מעניין, והייתי צריך לראות שזה לא יפעל, כי אחרת עוד הייתי מנסה להתחיל איתה בפעם אחרת.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
