הבחורה שמוזכרת בפוסט הזה ענתה לי לפני כמה ימים, במילים האלה:
היי געש,
מה שלומך? אני מקווה שהכל טוב (-: האמת היא שהיו לי בעיות בדוא"ל לאחרונה, מה דעתך שפשוט נעבור לטלפון? אם אתה מוכן אז אשמח לקבל את מספרך ומתי נוח לך שאתקשר (לא רוצה להפריע באמצע משהו חשוב).
שבוע מצויין, X.
"להפריע לי באמצע משהו חשוב"... אין דבר יותר חשוב ממך.
זה מה שהייתי שמח לכתוב לה:
X היקרה!
אני כל כך שמח שענית לי. פחדתי שאת מתחילה עם כמה בחורים במקביל, ושבינתיים הצלחת ליצור קשר עם בחורים יותר אטרקטיביים ממני (ולא חסרים כאלה). ובטח! אני אשמח לדבר איתך בטלפון. הבעיה עם אימיילים היא שאי אפשר להיות בטוחים שהם הגיעו, ואז אני עלול לשלוח לך הודעה ארוכה ומושקעת שלא תקבלי. וזה לא יהיה כיף בשבילי.
בימים האחרונים אני כל הזמן בודק דוא"ל. מהעבודה. ומהבית. בגללך. אני מתחבר לדוא"ל ומזעיף פנים לעבר המסך שמבשר לי "אין הודעות חדשות". אני שמח שהחלטת להציל אותי מזה.
זאת בהחלט התנהגות אובססיבית. אני מודה. את לא יודעת כמה אני מת לפגוש אותך. את נראית כך כל חמודה. אני כל כך רוצה לחבק אותך. אני כל כך רוצה שתצילי אותי מהבדידות. אני כל כך רוצה מישהי - מישהי כמוך.
בציפיה גדולה למדי,
געש
אבל מה לעשות, שלא מומלץ לחשוף את כל הקלפים - במיוחד עוד לפני שנפגשים.
יהיה לה מספיק זמן לגלות את חוסר הביטחון שלי. בינתיים צריך להעמיד פנים שאני נורמלי.
הנה מה שבאמת כתבתי לה.
הי X,
אני בסדר. ואיך אצלך?
לעבור לטלפון זה תמיד טוב.
המספר שלי הוא: 054-XXXXXX. הזמן שהכי נוח לי לדבר בו הוא אחרי 20:00, בדרך כלל. אשמח לקבל גם את המספר שלך.
חיבוקים, געש
(שלחתי לה בטעות מספר עם 6 ספרות. בגלל זה שלחתי לה דוא"ל תיקון כמה שניות אחרי זה..) אני באמת רוצה לפגוש אותה. ואני כל כך שמח שיש לי את הבלוג, כך שאני יכול להראות למישהו את כל ההתלהבות המוגזמת שלי.
בהמשך לפוסט הקודם.. פחות מיממה אחרי שכתבתי על זה שהחלטתי לסנן את שימרית, פגשתי אותה בפארק הירקון (נסעתי שם באופניים, לפני שהתחיל הגשם). "מה אתה עושה פה? בוא נרקוד!" היא אמרה לי. אחר כך סיפרתי לה שלקחתי החלטה אסטרטגית לסנן אותה. היא אמרה שזה לא הגיוני, ושאני לא יכול לדעת מה היא עשתה בזמן שהתקשרתי אליה, ושזאת לא סיבה לסנן אנשים. נו טוף. אני מניח שאני אצטרך להיות יותר סלחני אליה אם היא לא יכולה לדבר איתי.