השם של הבלוג עד עכשיו היה לקוח מהשיר של היהודים: "מחפש תשובה". זה שיר מהז'אנר של דכאוני-חזק, וטוב לשמוע אותו בווליום גבוה בזמן שנמצאים בדכאון.
אבל בתור שם של בלוג, זה שם כללי מדי. אני בטוח שהרבה מאתנו מחפשים תשובה.

השם החדש שבחרתי הוא "בדרך להיות". שהוא שיר של זמרת לא ממש ידועה בשם מאדורי. השיר לא ממש קשור לבלוג שלי, כי הוא מספר על מישהו שחוזר להפגש עם מישהי אחרי שהוא לא ראה אותה הרבה זמן (בדרך להיות איתך). אבל השם כן קשור.

כבר הרבה זמן אני מרגיש שאני "בדרך להיות". אני כל הזמן מנסה לראות מה לא בסדר אצלי ולתקן את מה שלא בסדר. למשל, פעם הייתי ביישן, אבל ביטלתי כמעט לגמרי את התכונה הזו, ואין לי ממש בושה כרגע. אין לי בעיה להתחיל עם בחורות, למשל.

אבל זה לא אומר שלא נותרתי חסר בטחון. אני עדיין עלול לגמגם כשאני מנסה להתחיל עם מישהי, או סתם לדבר עם מישהו חדש שחשוב לי ממנו. ריקודי העם שאני משתתף בהם עזרו לי מאוד עם הבטחון העצמי, וגרמו לי להתבגר חברתית, אבל אני עדיין לא בוגר מספיק. אני תמיד מקנא באלה שבניגוד אלי כן יודעים איך לדבר עם אנשים, ואני הכי מקנא באלה שיודעים להיות המסמר של המסיבה (בפעמים הנדירות שמזמינים אותי למסיבות.. ;), כי זה מה שאני רוצה להיות.

אני לא יודע מה בדיוק אני צריך לשנות כדי שאני "אהיה". יש לי מושג מה חלק מהדברים צריכים להיות: אני צריך ללכת למכון כושר כדי שתהיה לי יותר מאסה, ואני גם צריך לעבוד על הקול שלי כדי שהוא ישמע יותר רציני. לא יזיקו לי גם עדשות מגע.

אבל השאלה היא.. האם הדברים האלה יעזרו לי להפוך להיות האדם הכריזמטי ושופע הבטחון שאני רוצה להיות? זה בהחלט נראה שהם יעזרו לי להתקדם לכיוון הזה, אבל לא בטוח שזה מספיק ויכול להיות שיש עוד הרבה דברים שאני צריך לעשות לפני שאני יותר "אהיה" ופחות "בדרך להיות".

ביקורת במעריב על מאדורי (שתי הפסקאות האחרונות)
הביוגרפיה של מאדורי בMooma (אני כל כך שמח שהאתר הזה חזר)