היומן של געש. פה תוכלו לקרוא על המחשבות, התיסכולים, השטויות והחיפוש שאינו נגמר אחרי החַבֵרה, ממש כמו שאפשר לראות בבלוגים אחרים. כיף! |
| 6/2003
חברת היעוץ ואני
לפני כשנה בערך פוטרתי מחברת היעוץ שעבדתי בה במשך שנתיים. זה לא ממש הכניס אותי לדכאון, אבל זה רוקן אותי מכל האנרגיות שהיו לי, ופשוט התבטלתי רוב הזמן במשך כמעט שנה (חוץ מהחודשיים וחצי בהם למדתי לפסיכומטרי. אבל גם אז, לא ממש למדתי הרבה).
למזלי הצלחתי למצוא עבודה זמנית די במקרה, ואני אמשיך לעבוד בה עד תחילת הלימודים (בהנחה שהצלחתי להתקבל לבן-גוריון...)
אבל רציתי לספר לכם על העבודה שהיתה לי. קיבלתי אותה בגלל פרוטקציה, והבוס שלי היה פשוט נחמד מדי. אז בקושי עשיתי דברים.
ולא עבדתי ביעוץ. עבדתי בעיצוב האתר של החברה בהתחלה, וזה די מגוחך שהעסיקו אותי בזמן שלא היה לי נסיון בכלל עם זה. היו אמורים לשלוח אותי לקורס, אבל נתתי לזה להגרר ובסוף שכחתי מזה. וחבל, כי קורסים זה נורא כיף.
אחרי איזה שלושה חודשים או יותר הרמתי אתר חובבני למדי (אם כי התמונות בקצוות שלו היו מאוד יפות). ובהמשך נתנו לי כל מיני עבודות תכנות. אבל מה, הכל היה טעות.
הם לא היו צריכים להעסיק אותי בכלל. הם היו צריכים במקום זה לתת לאיזו חברה חיצונית לעצב להם את האתר ולגמור עם זה. כי אני המשכתי להיות בחברה ולבזבז להם כסף. מדי פעם הם ניסו לעשות כל מיני פרוייקטים מוזרים ושאפתנים של תכנות, כמו למשל להחליף את מערכת התקציב של איזו חברה ממשלתית גדולה באיזו אפליקציית VB מקרטעת שהייתי אמור לכתוב. הם גם ניסו לספק תמיכה לתוכנית מסויימת של מיקרוסופט ולהטמיע אותה בחברות אחרות, אבל תמיד התגלו כל מיני בעיות פטאליות בתוכנית שמנעו את המשך העבודה, וכל שעות ההשקעה, ההתקנה והתמיכה הלכו לאיבוד.
בסוף הם ויתרו על הרעיון של תכנות ופיטרו אותי ועוד אדם. למזלם האנשים האחרים בצוות ברחו כבר לפני זה למקומות יותר טובים. הבעיה של החברה היא שלקח להם יותר מדי זמן להחליט לרדת מנושא התכנות, ובינתיים הם בזבזו המון כסף על נסיונות שווא להתעסק בהיי-טק.
אבל מה, אני רואה שהם לא ויתרו על אותה תוכנית של מיקרוסופט. הם לא מבינים שהתוכנית הזו רק תעזור להם למות יותר מהר!
בהתחלה הרגשתי צער על זה שפיטרו אותי, אבל עכשיו אני חושב שטוב שכך. הרגשתי שם כמו Underdog. לכולם שם היו תארים באוניברסיטה ורכב, חוץ ממני ולמזכירה הטמבלית (לא שרכב זה ממש יתרון - מי שבא עם רכב צריך להזיז אותו כל רגע כי הוא חוסם אנשים אחרים, או שהוא צריך לחכות כרבע שעה אחרי העבודה עד שכולם יזיזו את הרכבים שלהם כדי שהוא יוכל לצאת. כן, הם לא חשבו על חניה). מה גם שהם עברו לעבוד בבניין בו אין חלונות בכל החדרים, וכמובן שבחדר שלי לא היה חלון, וזה נורא מדכא לעבוד לאור פלורוסנט.
בקיצור, טוב שהם עשו את זה. בגלל שזה תרם להחלטה שלי להתחיל ללמוד. אם הם לא היו מפטרים אותי אז הייתי ממשיך לעבוד שם בלי אפשרויות ממשיות לקידום או התקדמות, ומי יודע כמה זמן היה לוקח לי לצאת משם.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
