היומן של געש. פה תוכלו לקרוא על המחשבות, התיסכולים, השטויות והחיפוש שאינו נגמר אחרי החַבֵרה, ממש כמו שאפשר לראות בבלוגים אחרים. כיף! |
| 9/2004
החיפזון הוא מהשטן
 בזמן האחרון אני כותב קצת יותר מדי על נהיגה. זה בגלל שאני לא ממש עושה הרבה דברים כרגע. אני נמצא במצב כזה של קיפאון, ואני חייב לצאת ממנו.. מקווה שזה יקרה עד מחר. אני אעדכן אתכם.
מה שרציתי לספר זה על דבר שקרה לפני שלושה שבועות, אם אני לא טועה, אבל הוא עדיין רודף אותי. (זהירות, זה עלול להיות משעמם)
קבעתי לנסוע עם בוקי לסרט "זהות במלכודת", ובגלל כל מיני שטויות (כמו הארנק שלי שנשכח בבית), אז ממש מיהרתי. ממש ממש. ונסעתי מהר.
לפני זה אמרתי לעצמי "החיפזון הוא מהשטן", וזה באמת נכון. כמעט תמיד קורות צרות כשממהרים ונחפזים. תמיד עדיף לתת יותר זמן, אחרת שוכחים דברים (וזה הרבה פעמים במקרה הטוב). אבל זה לא עזר כל כך.
עקפתי שתי מכוניות שנסעו באיטיות מעצבנת. בדרך כלל הגישה שלי היא "אני לא ממהר לשום מקום", אז אם מכונית נוסעת 40 קמ"ש, זה לא ממש יעצבן אותי ואני לא אנסה לעקוף אותה אם יש רק שני מסלולים.
אבל במקרה הזה נורא מיהרתי, כי הסרט התחיל כבר לפני 10 דקות. אז עקפתי את שתי המכוניות, וצברתי מהירות די גבוהה תוך כדי (נדמה לי שזה היה 70 קמ"ש, וזה היה בשטח עירוני). ואז התקרבתי לכיכר. חשבתי שהיא היתה ריקה, אבל זה רק בגלל שהיה לי שדה ראיה מוגבל. אז לא האטתי.
אבל מישהו נכנס כבר לככר לפני. למזלי הוא שם לב שאני דוהר כמו מטורף אז הוא עצר בחריקת בלמים. גם אני ניסיתי לעצור, אבל בזמן המועט ראיתי שאני אצליח להכנס לפניו, וחששתי שאני אאבד שליטה אם אני אכריח את הרכב להיעצר לגמרי. אז מה שקרה הוא שפרצתי כמו בהמה לכיכר בזמן שהרכב האחר נעצר.
אחר כך הוא גם צעק עלי "משוגע", וצעקתי מהחלון "מצטער". אני לא בטוח שהוא שמע, אבל התביישתי לעצור ולהתנצל, כי פחדתי שהוא יהרוג אותי, אז סתם המשכתי לנסוע. אני כל כך מצטער על זה. הייתי מאוד רוצה להתנצל לפניו.
בוקי אמר לי שיש לי מזל שהוא לא הוציא צ'קלקה. חשבתי שהוא מתכוון לאיזה רובה אוטומטי, אבל הכוונה היא לאור הכחול המסתובב של המשטרה.
ולחשוב שכמה ימים לפני זה הייתי בשוק מעצמי, עד כדי כך ששכחתי את המפתחות בתוך הרכב, רק בגלל שצפרתי שלוש פעמים על מישהו שלא שם לב שהרמזור התחלף.
בסוף גם הסרט היה לא משהו.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
