כשאני מקליט את עצמי מדבר בטלפון עם מישהי חדשה, זה לא נשמע הכי טוב.

אני נשמע חסר אנרגיה, וחושב שאם אני הייתי מדבר עם מישהו כמוני, אז לא הייתי רוצה להפגש איתו.

אני לא מצליח להתרומם מעל חוסר הבטחון הזה ולהצליח להשמע רהוט.

החלטתי שאני חייב להתאמן על זה. אז התחלתי בלהקליט את עצמי מדבר כאילו עם מישהי, והמשכתי עם זה עד שהתחלתי להרגיש שזה נשמע סביר.

אבל היום דיברתי עם מישהי מ-OkCupid, ועדיין לא הצלחתי להתעלות מעל חוסר הבטחון. אמנם קבענו להפגש מחר - אבל אני חושש שהיא תבטל. לא שזה יהיה כל-כך בעייתי, אבל הייתי מעדיף שאוכל להתאמן עליה..

אני צריך לדבר עם עוד אנשים.

מי מתנדב?

צריך ברגע זה. מצידי אפשר גם בסקייפ.

אני מתכוון להשתמש במה שלמדתי מחברה טובה שלי, ולהתקשר לכל מיני אנשים שמפרסמים הודעות, ופשוט לנסות לדבר איתם באופן ענייני על המודעה, אבל להקליט את עצמי תוך כדי זה ולבדוק אם אני נשמע אנרגטי מספיק. אני מתכוון לפנות לזה קצת זמן מחר.

חוץ מהסוגיה של חוסר בטחון, יש גם סוגיה אחרת שיש לי:

אני לא מחוספס מספיק בשביל להיות גבר..

אני רואה את עצמי בתור מישהו קצת איסטניס, ולא אוהב כשגברים מתקרבים אלי יותר מדי.

חשבתי על כמה דרכים שיכולות לעזור בלשנות את המצב:

* להסתובב עם עוד גברים. באופן כללי, יותר כיף לי להפגש עם בנות, וגם הרבה יותר כיף לחבק בחורה מאשר לחבק בחור. אבל צריך להזהר שלא להזניח את הצד הגברי.

* להפסיק להתבייש במלתחה. באופן רגיל אני מעדיף להחליף חלק מהבגדים בתוך המקלחת של המכון כושר. הגיע הזמן להתלבש מחוץ לתא המקלחת.

* להתחיל לעבוד במוסך? ;)


אני צריך עוד רעיונות, אז אשמח לשמוע הצעות.

הי חמודים.

ושוב פעם, דיברתי בטלפון עם מישהי מ-OkCupid, שאמרה שהיא חושבת שאני מקסים מקסים מקסים, ושיהיה לנו על מה לדבר, אבל היא חושבת שאני עדין מדי. ובגלל זה היא פסלה אותי.

אז מה לעשות?

אני לא רוצה להיות עדין מדי..

הייתי רוצה להשתנות.

אבל אני לא יודע אם זה אפשרי. הייתי רוצה למצוא מישהי שפשוט תקבל אותי כמו שאני.

הבעיה היא שהבנות המעטות שקיבלו אותי כמו שאני, לא עניינו אותי מספיק.

הלוואי שהייתי יכול להתעלות על העמדה של "אם את רוצה, תיצרי איתי קשר", ובמקום זה להיות בעמדה של "אני מסכים שתצאי איתי. אני חושב שאת טובה מספיק בשבילי.".

יאללה. תתקנו אותי. מי שיצליח לתקן אותי יקבל ממני מה שהוא רוצה.

הייתי בשבעה של אבא של מישהו מהאקס-אקס-עבודה שלי.

האנשים נראו כבר בסדר, אחרי שהם הספיקו לבכות כבר יומיים ונגמרו להם הדמעות.

היה אפשר לדבר איתם בסבבה. זה לא היה עצוב.

אבל היה שם מישהו אחר שגם היה באבל, והעצב שלו נראה הרבה יותר חזק מהעצב של האנשים האחרים. זה היה הכלב הזעיר של המשפחה, שראה את הבעלים שלו מתעלף ומת.

הוא עדיין היה בשוק, והוא רעד מפחד והלם.

אם הייתי ממשיך להסתכל עליו, אז הייתי עלול להתחיל לבכות בעצמי.

אז ראינו את הסרט "העולם מצחיק", והיה נחמד.. או לפחות ככה אני חשבתי.

אבל היום דיברנו בטלפון (אחרי שהיא שכחה להתקשר אלי אתמול) והיא אמרה לי שהיא לא רואה את הקשר שלנו מתקדם לעבר הרומנטיקה.

טוב, לפחות זה היה מעצבן פחות מאיך שהקודמת דחתה אותי - אחרי שהיא גררה אותי במשך 4 ימים. זה מעניין - פעם לא הייתי מצליח לשרוד את הדייט הראשון. עכשיו אני לא מצליח לשרוד את הדייט השני. זאת התקדמות?

אני עצבני.

ובדכאון. למעשה זה כל-כך דיכא אותי עד שלא הייתי מסוגל להשאר בעבודה. אמרתי להם שאני לא מרגיש טוב, כנראה מהחומוס שאכלתי בארוחת צהריים, כך שלא ממש שיקרתי להם..

הייתי במעבדת שינה אתמול ונתנו לי לקחת הביתה מכשיר שמחברים לאצבע ולצוואר שאמור לבדוק אם יש לי בעיות נשימה בשינה..

בחצי שנה האחרונה אני לא ישן טוב בכלל. לפני זה הייתי ישן טוב אבל קם חסר אנרגיה - ועכשיו זה החמיר..

כנראה זה גם קשור לנחירות...

בקיצור, מקווה שהם ימצאו פתרון לזה.  יש מצב שהרבה מהבעיות שלי בחיים קשורות לחוסר אנרגיה. פשוט אין לי כוח.  הם אמורים לתת לי תוצאות בעוד כשבועיים.