|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
ריקודי זוגות: השוואה
חוויית ריקודי הזוגות בסלסה הערב:
כן
בודאי
יאללה
אני עייפה
בוא נרקוד
למה לא הזמנת אותי לרקוד?
כן
בסדר אבל אני מזהירה אותך שאני עייפה
חווית ריקודי הזוגות בריקודי עם הערב:
יש לי בן זוג
יש לי בן זוג
אני הולכת הביתה
בסדר.. ואז: אני עייפה. בפעם אחרת.
בחורה A: לא. תרקוד עם בחורה B
בחורה B: לא. תרקוד עם בחורה A
| |
דייט ברשפון, וגם סלסה
הי חמודים.
אתם אוהבים אותי?
כי אתם יודעים, אני תלוי באהבה שלכם. סתם שתדעו.
מה נשמע? התגעגעתם?
היה לי בשבת דייט ברשפון, בבית קפה בשם "גופרמן", שהוא די נחמד. ישבנו בחוץ והנוף היה מאוד יפה. רק חבל שהיתושים אכלו את הדייט שלי כל הזמן.
מפריע לי קצת שהיא עובדת בעבודה שעבדתי בה פעם ונטשתי בגלל חוסר אתיות. אבל לא נורא.
חשדתי שהיא לא מעוניינת בי, כי היא נכנסה ל-OkCupid וגם לא חזרה אלי לטלפון ובמקום זה סימסה לי שהיא תתקשר אלי מחר. אבל בסוף היא התקשרה, וקבענו שבדייט השני שלנו נצייר. אנחנו אמורים להפגש בשבת הקרובה - מקווה שזה יצא לפועל!
אתמול היה לי דייט כושל עם מישהי אחרת, אבל לא נורא - היא שיקרה בקשר למבנה הגוף שלה. היא ציינה שהוא Average בזמן שהוא Full figured או Curvy. היא גם לא היתה מעניינת במיוחד...
לא ציינתי את זה בפוסטים הקודמים, אבל החלטתי לחזור לסלסה.
כבר ניסיתי לרקוד סלסה כ-3 פעמים עד עכשיו: מועדון הפוקוס (ז"ל); פעם אחת במועדון האימפולס (ז"ל); ביילטינו (ז"ל); רוטב סלסה; מועדון הזירה (השלום); מועדון הזירה (סינרמה; 2007); הוואנה קלאב (השלום; 2011).
בכל פעם הייתי מרגיש אחרי כמה זמן שאני מתחיל להגרר מאחור, ואז הייתי אומר לעצמי: "טוב, אני אקח קצת זמן בשביל לחזור על התרגילים בבית ואז אני אבוא שוב פעם לשיעור". ואז הייתי לוקח הפסקה של כמה שנים ואז שוב פעם מנסה ללמוד סלסה..
(מה שנחמד הוא שמאז 2007 המצב השתפר - התחילו ללמד בתוך מעגל במקום שאנשים יהיו חייבים לבוא או למצוא בת זוג, ועכשיו אנשים לא צריכים לשבת בבושת פנים בצד אם אין מספיק גברים או נשים).
פחות כיף לי בריקודי עם בזמן האחרון - וגם בגלל שלבת הזוג היקרה שלי אין
כבר זמן לרקוד כי נולד לה בן, והרבה פחות כיף בלעדיה, וגם בגלל שאני מרגיש
שחסרים צעירים בריקודים.
אז בגלל זה, הפעם החלטתי להכנס חזק בנושא.
אז נרשמתי לקורס מתחילים, שבא בנוסף לשיעורי הסלסה הרגילים.
הפעם הצלחתי להתקדם יותר עם הלימודים ולהגיע גם לרמה 4. אבל גיליתי שיש לי בעיה - אני מצליח לעשות את המהלכים אם מישהו אומר לי לעשות אותם (כמו המדריך או המדריכה) - ויש המון, המון מהלכים.
אבל כשאני מזמין מישהי לרקוד, אני חוטף בלק-אאוט ולא זוכר איזה מהלך לעשות.
אז מה שעשיתי זה: עשיתי לי רשימה של 18 מהלכים שאני מתכוון לעשות, וזכרתי אותם בעל פה בשיטת החדר הרומאי (שזאת שיטה אלגנטית להחריד בשביל לשמור הרבה עצמים בזכרון - הרבה יותר קלה ומהירה מסתם לשנן). ובפעם הבאה שאני ארקוד עם מישהי (שזה כנראה יהיה מחר), אני פשוט ארקוד לפי הרשימה הזו. הבחורה לא אמורה להיות מודעת בכלל שאני רוקד לפי רשימה.
אני אעדכן את הרשימה ואוסיף לה עוד תרגילים ככל שאני אתקדם בלימודים.
אגב, מה שנחמד בסלסה, בניגוד לריקודי עם, זה שמחליפים בת זוג בכל ריקוד (שכל ריקוד הוא כ-5 דקות), בניגוד לריקודי עם ששם נשארים עם אותה בת הזוג במשך כחצי שעה.
בגלל זה בסלסה הרבה יותר קל למצוא בת זוג, בהנחה שאתם נראים נורמלי. בריקודי עם, היו לפעמים ערבים שלא היה לי בכלל עם מי לרקוד זוגות..
| |
מה שקרה בריקודים היום
היום היו הרבה אירועים בריקודים. אז החלטתי לרשום את כולם. אני לא חושב שזה ממש מעניין, אבל אני רוצה לתעד את זה. אני מקווה שזה בסדר אתכם, קוראיי הכמעט שלא נשמעים. ;)
כתריאל שוב פעם שאל אותי למה אני לא מתחיל עם תמרה (ראו פוסט קודם בקטגוריה). התשובה של "אין מספיק כימיה" לא סיפקה אותו. נו טוף.
שאלתי אותו אם ניתן להרדים מישהו לשנה. למשל אם הוא אומר "החיים באסה, ואני לא רוצה לחיות במשך שנה! אז תרדימו אותי ותעירו אותי רק עוד 12 חודשים". הוא אמר שתיאורטית זה אפשרי.. אבל אף אחד לא ישמח ליישם את זה.
אחרי שנגמרו ריקודי הזוגות הרגילים, המרקיד שם קצת ריקודים ספונטניים (פסדובלה, דיסקו, צ'ה צ'ה צ'ה, סלסה. המשמעות של ריקודים ספונטניים היא שהצעדים בהם לא קבועים מראש כמו בריקודי עם).בדרך כלל אני מדלג עליהם, כי אני לא ממש טוב בהם. אבל באותו יום, מישהי בשם תהל (שם בדוי סטנדרטי) הציעה לי לרקוד איתה.
(תהל היא בין הבנות היחידות שאני מרגיש עליונות עליהן, בגלל שנראה שיש לה פחות ביטחון עצמי ממני).
אז רקדתי איתה, וזה היה נורא נחמד - בדרך כלל אני לא אוהב לרקוד איתה כי יש לה שיער קצר, אז אין במה לשחק. אבל היום היתה לה חולצה עם מחשוף, וזה תענוג לראות אותו.
אחר כך היא שאלה אותי: "לחברה שלך לא אכפת שאתה רוקד עם בחורות אחרות?"
אז אמרתי לה שבת הזוג שלי היא לא חברה שלי, וגם היא לא יכולה להיות כי היא לסבית.
היא חטפה שוק משום מה. מעניין...
אז אחר כך בא הדרעם (גם זה שם בדוי סטנדרטי, ומצטער, אבל לא מצאתי עוד שמות לבנים שמתחילים ב-ה), וסיפרתי לו על הנושא, כי זה נורא שעשע אותי שמישהי חשבה שבת הזוג שלי היא חברה שלי.
הדרעם מכיר את בת הזוג שלי כמעט אותו משך זמן שאני מכיר אותה. אבל מסתבר שהוא גם לא ידע שהיא לסבית.
מעניין מאוד.
וגם הוא חשב שהיא חברה שלי, או שלפחות יש ביננו איזה קטע, כמו שאחותי הקטנה מנסחת את זה.
כנראה שאני נוגע בה בצורה כזו שזה נראה כאילו שהיא חברה שלי...
וזה לא שאני נוגע בה הרבה. אבל אולי אני משדר משהו..
משעשע. אבל מצד שני זה בניגוד לאינטרסים שלה. אם יחשבו שאני חבר שלה, אז בנות לא יתחילו איתה (לא שבנות מתחילות איתה בכל מקרה - ריקודי עם סטנדרטיים זה לא המקום להיכרויות בשביל אנשים שהם לא סטרייטים).
אחר כך הלכתי עם בת הזוג שלי לבריכה, וגם תהל הגיעה. היה ממש כיף לראות אותה בביקיני. יש לה נמשים על הכתפיים וזה כל כך חמוד.
ואז גם הגיעה עוד מישהי לבריכה, בשם נויה (יש לנו המון שמות בדויים סטנדרטיים היום). לפני שבוע ראיתי אותה, ודיברתי איתה, והיה נחמד.. וגם היום דיברתי איתה, והיא כל הזמן נראתה לי מוכרת. שאלתי אותה מאיפה היא, וכל מיני דברים כאלה.
חשבתי שיש לה מראה גנרי, ואולי בגלל זה היא נראית לי כל כך מוכרת.
ואז נזכרתי. רקדתי איתה פעם לפני שנתיים-שלוש, ומאז היא לא הסכימה לרקוד איתי, כנראה בגלל שנצמדתי אליה יותר מדי (אני משתדל לא לעשות את זה יותר).
וזה מוזר... נראה כאילו שהיא שכחה אותי מאז, ומתייחסת אלי בתור אדם חדש.
מה שקרה היא שהיתה לה איזו תאונה, והיא בינתיים צולעת (אני מקווה שזה זמני). אז כנראה הבטחון העצמי שלה נפגע. היא לא נראית זוהרת כמו פעם, אבל עדיין היא נראית חמודה.. (היא דתיה). ונראה כאילו שהיא מתעניינת בי, בניגוד לעבר.
מעניין אם היא זוכרת אותי או שהיא שכחה אותי. אני אשאל אותה שבוע הבא, אם היא תבוא.
זהו.
| |
איפה הטבעת שלכם?
יש איזה מישהו נשוי מהריקודים בשם כתריאל (שם בדוי סטנדרטי. קשה למצוא שמות שמתחילים ב-כ), שניסה להתחיל עם מישהי בשם תמרה (גם זה שם בדוי סטנדרטי)
מה שמשעשע שלפני זה הוא עודד אותי בעצמו להתחיל עם תמרה, אבל הסתבר שאין לנו מספיק כימיה בשביל להיות חברים. אבל היא ידידה שלי, בערך. ציירנו קצת ביחד והיא גם מרשה לי לשחק לה בשיער.
בקיצור, כתריאל הוא הזמין אותה להצגה ולעוד כל מיני דברים, ובהתחלה היא שמחה, כי היא לא התנגדה שהוא יתחיל איתה. הבעיה היא שהוא לא גילה לה שהוא נשוי, והיא גילתה את העובדה הזו בגלל חברה שלה.
עדיין לא ברור במאת האחוזים שהוא ניסה להתחיל איתה. יכול להיות שהוא סתם רצה להיות ידיד שלה. אבל זה בהחלט מעורר חשד שהוא לא טרח להזכיר לה אף פעם את העובדה שהוא נשוי. והיא נורא כועסת עליו על זה.
אז עכשיו היא לא כל כך מדברת איתו.
וזה נורא מציק לו.
ממבט ראשון זה לא כל כך נורא. קורה ששורפים קשרים עם אנשים, וגם אני נאלצתי להפסיק לדבר עם בחורה כי שלחתי לה SMS לא נחמד. וגם אני הפסקתי לדבר עם בנות כי הן לא התנהגו אלי יפה, ויש בחורה מהריקודים שאני מתייחס אליה כמו אויר בגלל שהיא נטשה אותי באמצע הריקודים והלכה לרקוד עם חברה שלה.
אבל הבנות שהפסקתי לדבר איתן לא היו חלק מקליקה שהייתי קשור אליה.
ולעומת זאת, תמרה היא חלק מחבורה, וכתריאל רואה אותי ואותה ועוד מישהו, מדברים, והוא מכיר את כולנו. אבל עכשיו הוא כבר לא יוכל להצטרף לחבורה, כי שני אנשים מהחבורה יסתכלו עליו בחשדנות.
אז זהו. זה מה שקורה שנשואים מתחילים עם בחורות. הלקח הוא: נשואים, תמיד תגלו לכולם שאתם נשואים (במיוחד אם אין לכם טבעת) וכך תמנעו אי-נעימויות!
(הפוסט הזה ברור? אם לא אני יכול לתת שמות בדויים סטנדרטיים לאנשים כדי לעשות סדר).
אגב, התחלתי ללכת לפסיכולוגית. אני מקווה שתהיה לי מספיק כימיה איתה. השיחה הראשונה שלי איתה היתה מעניינת. השיחה השניה פחות כי היא התעמקה בדברים שלא כל כך נראו לי רלוונטיים, כמו הבלוג של האלטר-אגו שלי ומה המשמעות של הרגשות השליליים שאני מנסה לתעל באמצעותו. לדעתי היא צריכה יותר להתרכז בלעזור לי להביס את הדחיינות.
עדכון: (13.07.2006): הוספתי שמות בדויים סטנדרטיים.
| |
הייתי מגעיל
"פעם יצאתי עם מישהו, ושאלתי אותו אם לא מפריע לו שאני רוקדת עם אנשים תוך כדי זה שאני יוצאת איתו. אז הוא אמר לי: עזבי, אני יודע איזה אנשים הולכים לריקודי-עם. אין לי במה לקנא"
- הגר, 2006
שבוע שעבר רקדתי עם מישהי שאני אקרא לה שרונה (שם בדוי סטנדרטי). לפני זה היה עושה רושם שהיא מאוד אוהבת לרקוד איתי (למרות ששבוע לפני היא היתה כזו עייפה ואפאטית).
אבל שבוע שעבר, בהתחלה היה נחמד לרקוד, ואז באיזה שלב, באמצע הריקוד, עברתי למסלול אחר כי היה עומס במסלול הנוכחי. למעשה, עזבתי אותה ועברתי למסלול האחר, וציפיתי שהיא תבוא אחרי.
אז היא התעצבנה מזה ואמרה שלא מחליפים מסלול באמצע. אחר כך שניסיתי לדבר איתה, אז היא אמרה לי בטון מצווה: "אתה לא תחליף מסלול באמצע הריקודים! אפשר לחכות שהריקוד יגמר ואז להחליף מסלול".
זה נורא מוזר, ושאלתי אנשים אחרים אם מה שהיא עשתה זה הגיוני, והם אמרו לי שלא (עינב אמרה לי: "כל אחד והסרט שלו"). ונורא הפריע לי שבחורה שהיתה נחמדה אלי עד עכשיו, פתאום הפכה למישהי שמסוגלת לצווה עלי בצורה כזו (זה לא נורמלי! יש הרבה אנשים מוזרים בריקודים, ולא חשבתי שהיא כזו). הנחתי שאין טעם לדבר איתה שוב פעם על זה באופן רגיל.
אז יום למחרת, שלחתי לה SMS:
פעם צחקת על האנשים המוזרים מהריקודים. עכשיו הפכת לאחת מהם
היא ענתה לי על זה ב"תודה רבה".
אתמול שהלכתי לריקודים סיפרתי לאנשים על זה. אז הגר אמרה לי שלא הייתי נחמד, ועינב הרביצה לי ואמרה לי שהייתי מגעיל (אם כי היא גם אמרה שאני הורס אותה).
לפני כמה דקות התקשרתי לשרונה ואמרתי לה שהבנתי שמה שעשיתי לא היה בסדר ושאני מצטער על כך. היא אמרה לי שזה היה בין הדברים הכי מגעילים שקרו לה, שזה לא בסדר שלקח לי שבוע להבין את זה, ושאין לה מה לומר לי יותר (זאת אומרת: ההתנצלות לא מתקבלת).
רע, נכון? אני לא אוהב להיות בצד הפוגע.
מה למדתי מהסיפור? לא לשלוח מסרים חריפים ב-SMS.
| |
אף אחת לא ענתה לי באתר ההיכרויות, אז הכנסתי להגר יד מתחת לחולצה
זה כל כך כיף להכניס לבנות יד מתחת לחולצה. זה פשוט תענוג.. ומזמן לא עשיתי את זה.
נראה לי שפיתחתי את הפטיש הזה אחרי שראיתי איזה סרט צרפתי בו מישהי ישבה בחדר של המקרין והסתכלה בסרט, והוא הכניס לה יד מתחת לחולצה והפריע לה, והיא אמרה לו "די, אני רוצה לראות את הסרט". או משהו כזה (אם מישהו יודע על איזה סרט אני מדבר, אז אני אשמח לשמוע)
את הגר אני מכיר כבר המון זמן, מסתבר. ואם תלחצו על הפוסט המקושר תראו שהיחסים ביננו הספיקו להשתנות במשך השנים.. והיום זאת הפעם הראשונה שהיא באמת הרשתה לי להכניס לה יד מתחת לחולצה.
אז זהו. לפני כמה זמן החלטתי שאני אמור לחפש אהבה ולא מזמוזים, אבל מה לעשות שזה מתסכל אותי להחריד שבנות לא עונות לי בlook4love.. (אני צריך לשנות את הכרטיס שלי שם, לפי ההמלצות של אחותי הגדולה ושוקי. אולי זה יעזור). ולכן, עד שתהיה לי מישהי לצאת איתה, בינתיים אני אגע קצת בהגר.. אני לא צריך להרגיש אשם מזה, נכון? או שאולי כן. אני לא יודע אם היא נהנית מזה - נראה לי שהיא מקבלת את זה ברגשות מעורבים, כי מצד אחד אין ביננו אהבה, אז היא לא מרגישה שלמה עם זה שאני נוגע בה ככה. מצד שני, היא די בררנית כנראה כך שיוצא שאף אחד אחר לא נוגע בה, ורק בגלל זה אני יכול לגעת בה..
אוף. אני צריך חברה וזהו.
| |
יוזמה עסקית חדשה!
 למודעת המחשב שלי ענתה מישהי אחת, אבל היא יותר רצתה טכנאי מאשר מורה פרטי, ויש לי רושם שהיא לא תשכור יותר את שירותי.. אני מקווה שזה לא בגלל שחלמתי ששנינו התקלחנו ביחד...
עוד מישהו ענה לי היום, אבל לא דיברתי איתו מספיק בביטחון, אז אני חושש הוא לא יחזור אלי.
אני אמשיך לתלות מודעות, אבל בזמן שישבתי מסכן ובודד בריקודי עם של יום חמישי בגלל שאף אחת לא הסכימה לרקוד איתי במתחילים (סנוביות), חשבתי על דרך נוספת להרוויח כסף: להיות בן זוג בתשלום!
אני מניח שהרבה נשים היו שמחות לרקוד עם אדם כמוני – במיוחד אלו שרוקדות במקומות של הריקודים הנוסטלגיים, או סתם נשים מבוגרות שהיו שמחות לרקוד עם מישהו צעיר שיודע את הצעדים. ובגלל זה אני נכנס לתמונה. אני יודע הרבה ריקודים, ויהיה מאוד נחמד אם אני ארוויח מזה, לא?
הבעיה היא שבזמן שמאז שכתבתי את הטקסט שלמעלה (ביום חמישי), ועד שהעתקתי מהדף לבלוג (היום), עלה בי ספק לגבי האתיקה של המעשה.. האם עבודה כזו פוגעת בכבוד שלי, או שהיא נורמלית פחות או יותר? זה די קרוב למדריך ריקודים, רק שאין לי ממש הדרכה פורמלית בנושא.. אני מניח שאם לא תהיה לי הרבה הצלחה בלימוד מחשב, אז אני איאלץ לחשוב ביותר רצינות על הרעיון הזה.
| |
 הנהיגה הראשונה שלי לירושלים
(פוסט שעשוי לעניין רק חובבי מפות וריקודי עם)
ההורים שלי טסו לחו"ל והשאירו לי את הרכב, אז רציתי לנצל אותו היטב. עד עכשיו לא יצא לי לנהוג לירושלים בעצמי, אז חיפשתי תירוץ להגיע לשם, ומצאתי!
יש הרקדה בעמק רפאים בימי שלישי, והיה לי זכרון נחמד ממנה כשהלכתי עם שמרית אליה לפני כשנה, אז החלטתי לנסוע עם הרכב עד לשם.
אז פתחתי את ספר המפות ותכננתי איך אני אגיע. היו שתי אפשרויות: דרך ההמשך של כביש 1 בתוך ירושלים, ודרך העיר. חשבתי שיהיה לי יותר פשוט לנסוע בדרך הראשונה, כי יש פחות פניות ואולי יש פחות סיכוי להסתבך.
אז הנה המסלול שתכננתי (מצטער על האיכות הלא משהו.. אחרת הקובץ יהיה גדול מ50k):
והנה המסלול שעשיתי:
מה שקרה הוא שספר המפות שלי (אטלס הזהב 2000) לא היה מספיק חדש, והמחלפים בצפון העיר הספיקו להשתנות במשך 4 השנים האחרונות. אז מה שהופיע במפה בתור רחובות עם שמות, הופיע במציאות בתור מחלפים מבלבלים עם שמות לא מוכרים של יציאות. אם היו מספרי כבישים אז זה היה עוזר, אבל הם שכחו לציין אותם, ובגלל זה איבדתי שם את הדרך.. הגעתי עד לפסגת זאב, נראה לי (איפה שיש פניה לעטרות, ומחסום צבאי לכל מי שנכנס חזרה לירושלים)
בסוף החלטתי לחזור לכניסה של העיר (לפחות ידעתי את הדרך חזרה) ולנסות את הדרך השניה. ואחרי שתכננתי מסלול חדש אז לא היו לי בעיות בכלל, כי הרחובות בתוך העיר היו בדיוק כמו במפה.
אבל מה, כנראה לא מומלץ לתכנן מסלול על דף, לכתוב עליו את השמות של הרחובות והפניות, ואז לשים אותו על ההגה ולהסתכל עליו מדי פעם. במיוחד כשנוהגים בכביש מהיר.. כי אז עלולים לסטות, ובכביש מהיר, גם סטיות קטנות הן נורא משמעותיות. כנראה שאני אצטרך בפעם הבאה להכניס לזכרון את כל הפרטים האלה. זה אפשרי? אני כרגע מסוגל להכניס לזכרון 20 עצמים תוך דקה וחצי (בזכות הטכניקות שמופיעות בספר "סוד הזכרון המצויין").
בסוף הגעתי ליעד - בית תרבות עמים לנוער, והיה נחמד למדי.
פגשתי שם את תה (האדם השלישי שיצא לי לראות מהבלוג הזה), אבל שנינו היינו די נבוכים (או לפחות אני) אז לא יצא לנו לדבר כל כך.
היו שם ממש המון בנות, והגיל הממוצע היה די צעיר - בניגוד לרוב ההרקדות הקטנות שיש בארץ. אבל כמו בהרבה הרקדות, רובן ברחו איך שהתחילו ריקודי הזוגות, ורוב השאר סתם לא רצו לרקוד, וחבל.. אמנם רקדתי עם מישהי, אבל זה לא היה קסום כמו שרציתי. ;)
ותדעו שלא טעיתי בכלל בדרך חזרה.
לסיכום, היה חביב למדי. אם תהיה לי עוד הזדמנות, אני שמח לרקוד שם, אבל אני לא אסע שוב את כל הדרך, אלא אם תהיה לי מכונית מה-זה חסכונית.
פוסט זה מוקדש לבחורה מקנדה, שמנסה בכוח להבין על מה אני מדבר כאן. אם הצלחת להגיע עד לכאן, אז כל הכבוד! ;)
| |
סתם פוסט לא ממש משמח על מישהי מהריקודים
 בחודש שעבר, דיברתי עם מישהי בריקודים בשם הגר (שם בדוי סטנדרטי). זה היה אחרי שלא דיברתי איתה להרבה זמן, אחרי שהיא נטשה אותי. מה שקרה הוא שהיא הלחיצה אותי (וגם היתה לה אחיזה מאוד קשיחה), אז עשיתי טעויות בצעדים, אז היא החליטה לעזוב אותי.
אחרי זה התעלמנו הדדית אחד מהשני במשך כשנה או יותר. ובאותה נקודת זמן בסוף החודש הקודם, החלטתי לומר לה "היי" משום מה. אז התפתחה שיחה חביבה. היא סיפרה לי שהיא החליפה עבודה, ולפני זה היא בכלל לא שמחה לדבר איתי, ורצתה רק לרקוד. היה לי מוזר כי זכרתי איך שהיא התנהגה בפעם הקודמת. כשהערתי לה אז שהאחיזה שלה היא קשוחה מדי, אז היא אמרה לי "מה אתה אומר".. והפעם, כשהזכרתי שוב פעם את הנושא, היא אמרה שהיא בכלל לא מודעת לבעיה.
לא זוכר אם זה היה באותו יום או שבוע אחרי (לקראת סוף החודש), אבל שאלתי אותה אם היא רוצה שנרקוד פעם.. אולי במקום אחר (כי יש לה בן זוג קבוע כאן). אז היא הסכימה, וגם נתנה לי את הטלפון שלה.
השינוי בהתנהגות שלה היה מאוד מוזר לי. האם היא באמת השתנתה והפכה לאדם יותר אכפתי? בעקבות זה, שיניתי את הטקסט שמופיע על הפלאפון שלי:
(בדרך כלל אני מעדיף לכתוב בעברית, אבל מה לעשות ש"האם אנשים יכולים להשתנות" לא נכנס למקום המוגבל שם)
רקדתי איתה אחרי זה, והיה די נחמד.
והיום גם רקדתי איתה, ואז שמו ריקוד שאני ממש לא אוהב: "הסומבררו", שהוא נורא משעמם כי לא נוגעים שם בבחורה כמעט (למרבה הצער, יש בחורות שאוהבות את הריקוד רק בגלל הסיבה הזו). לא רציתי לרקוד את הריקוד הזה, אז היא רקדה אותו לבד ואחר כך אמרה לי שאני לא בסדר שנתתי לה לרקוד לבד ונטשה אותי. שוב פעם.
ניסיתי ללכת אחריה, אבל היא נעצרה ליד מישהו אחר והתחילה לדבר איתו, אז עזבתי אותם..
אז אני מניח שהתשובה לשאלה בנוגע להגר היא: לא.
די חבל. אני אנסה לדבר איתה מחר, אבל נראה לי שהיא כזו שלא אכפת לה מאנשים, או שאולי היא מחפשת גבר יותר קשוח ממני, שיכריח אותה לעשות מה שהוא רוצה? ממש קשה לדעת את זה עם הנשים האלו.
בגלל המאורע הזה, לא היה לי חשק לרקוד במקצה השלישי, אז במקום זה הלכתי לראות את הסרט שהקרינו על הדשא: ללכת על המים. היה די איטי והסוף קצת מאכזב. אבל היה שם קטע משעשע עם ריקודי עם. הגרמניה החמודה שאלה את ליאור אשכנזי: "שמעת על ריקודי עם? אנחנו רוקדים היום בקיבוץ", אז הוא אמר לה "שמעתי עליהם מספיק. אני מעדיף לא לבוא.."
| |
שניים מהריקודים.
אתמול הבטחתי לעצמי שזה יהיה יום ללא אינטרנט (אני לא מכור. בכלבה שלי!) אבל אני כנראה די גרפומן אז כתבתי את הטקסט הבא במחברת חדו"א. זה שעשע אותי, אבל זה סתם ארוך מדי אז אני לא איעלב אם לא תקראו את זה. אוקיי?
יש את הבחורה הזו מהריקודי עם, שנקרא לה שמרית (שם בדוי סטנדרטי), שגם יצאתי איתה הרבה פעמים (בעיקר לקולנוע), ואני די נמשך אליה.. מאוד אפילו, אבל אין לנו הרבה על מה לדבר, ותמיד כשאנחנו קובעים לעשות משהו אז לא ברור לי מה היא רוצה: לדבר איתי? לתת לי להתקרב אליה פיזית? (כי היא לא תמיד נותנת לי לעשות את זה - תלוי במצב הרוח שלה). בקיצור, אני מפחד לתסבך אותה עוד יותר.
אז היום פגשתי אותה בריקודים אחרי הרבה זמן שהיא לא באה, אבל לא רקדתי איתה - אמרתי לה מראש שיש לי בת זוג אחרת (שנורא כיף לרקוד איתה). ויש בריקודים מישהו אחר, שנקרא לו חומי, ונראה לי שהוא די מאוהב בה.
בכל אופן, דיברתי עם שמרית, ואז חומי בא והצטרף לשיחה. הוא גם שאל את שמרית אם יש לה מישהו, והיא אמרה בביישנות שלא. אז הוא אמר לה שהוא יכול להכיר לה שני אנשים נפלאים אם היא רוצה: אותי ואותו...
חומי הוא לא בחור מבריק במיוחד, אבל יש לו יותר כושר שיחה והרבה יותר בטחון עצמי ממני, ובאופן כללי אני די מקנא בו, כי הוא מצליח לרקוד עם בחורות די שוות שלא מסכימות בכלל לרקוד איתי (איזה סנוביות). אבל מכיוון שכבר ניסיתי הרבה לעשות שיצא משהו איתי ועם שמרית והתייאשתי, החלטתי לפנות לו את הבמה בתואנה שאני צריך ללכת לשתות (מים זה טוב). הייתי שמח לשחק בשמרית, אבל הייתי מעדיף שיהיה לה מישהו שיעשה אותה מאושרת, כמו שאמר סטינג: If you love somebody, set them free
ראיתי מרחוק שהם ממשיכים לדבר הרבה זמן (ואני לא יכול לומר שלא קינאתי). ואז התחילו ריקודי הזוגות והלכתי לזוגתי החמודה (שהייתי מת שהיא תהיה חברה שלי, אבל הסיכוי קלוש עד בלתי אפשרי).
אחר כך חומי בא אלי וביקש ממני בעדינות שאני אשאל את שמרית למה היא התכוונה כשהיא אמרה לו שהוא מזבל את השכל...
אני רואה שזה בכלל לא נראה ארוך כשזה מוצג על המסך. אז אני חוזר בי: אתם כן צריכים לקרוא את כל הפוסט הזה! ;)
| |
היום בריקודי עם
 היום בריקודי עם התיישבתי בצד, ומישהו התיישב לידי והתחיל להתווכח עם מישהי שישבה לידו. ואז היא התחילה לצרוח עליו: "אני לא רוצה אותך, יא זבל!!!".
בהתחלה זה היה די משעשע, אבל אחר כך הצטערתי שהתיישבתי לידם כי הם סיימו את הויכוח שלהם בשפיכת הקפה של האחד על השניה ולהיפך (והיא גם בעטה בו). למזלי לא ניתז עלי הרבה קפה..
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
