|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
קורסים
אני צריך לבחור קורס של דוט-נט, כי עד עכשיו לא כל כך הצלחתי ללמוד לבדי.
ארוסה של אחותי מציע לי לקחת את קורס MCPD במכללת היי-טק בהרצליה. הסילבוס שלהם מאוד קורץ לי, האמת, אבל הקורס נמשך 9 חודשים! חוץ מזה שזה המון זמן, זה בטח גם עולה בהתאם. אני לא יודע אם כדאי שאני אשקיע כל כך הרבה זמן - זה פשוט מפחיד. ואני גם לא בטוח שתארים של מיקרוסופט מוערכים בתעשיה. במיוחד כשאני לא אוהד גדול של מיקרוסופט.
לעומת זאת, אני יותר חשבתי על הקורס של ג'ון ברייס שנקרא Programming with the microsoft .net framework, והנה ההסבר שלו (זהירות: זה טוען קובץ PDF). הוא רק 5 ימים, ועדיין הוא מלמד אותי הרבה דברים שאני לא יודע.
זה נורא טוב שאני כותב את זה, כי ככה אני יכול לראות בצורה יותר ברורה איך האופציות מוצגות. כי מה שקורה הוא שאני מכיר מישהו שטוען שיוכל למצוא לי עבודה אם אני אדע דוט-נט. אז הקורס השני, הקצר יותר, יכול להוביל אותי למטרה הזו במהירות (בהנחה שהוא מוצלח). הקורס הראשון עשוי להציג אותי בצורה יותר אטרקטיבית למעסיקים, אבל עד שאני אסיים אותו נשמתי תפרח - וכזכור, כדאי לי לשפר את מצבי כמה שיותר מהר, וזה אומר שאני צריך למצוא עבודה עם משכורת של מתכנת.
אז זהו. אני מניח שעדיף לי ללכת על האופציה השניה, אבל קודם אני צריך לבדוק אם ההצעה שקשורה אליה היא עדיין רלבנטית. אני אברר מחר.
| |
על סף חופשה כפוייה מהלימודים
 (סתם פוסט לא מעניין)
על פי חוקי האוניברסיטה, מי שנכשל פעמיים באותו קורס צריך להפסיק את התואר. וזה מה שעלול לקרות לי בשלושת הקורסים שלקחתי בסמסטר הזה (אלגברה, חדו"א ומבוא ללוגיקה ותורת הקבוצות).
אני יודע שזה לא מוחלט, וכפי שמתרגל אחד אמר לי, "האוניברסיטה רוצה אותכם ואת כספיכם". אבל הכסף שלי נגמר, ולא נראה לי שההורים שלי ישמחו לעזור לי לנוכח הישגי (או יותר נכון: חוסר ההישגים שלי).
אני לא מצליח לגרום לעצמי ללמוד. אם אני ממש אשתדל, אולי אני אצליח לעשות משהו עם אלגברה, ויש סיכוי קל שאני אצליח לעשות משהו עם חדו"א, אבל קשה לי להאמין שאני אצליח ללמוד גם ללוגיקה. המצב שלי בקורסים האלה הוא כמעט בדיוק אותו דבר כמו שהיה בסוף הסמסטר הקודם: אני פשוט לא יודע כלום.
ואני כן רוצה ללמוד את זה.... אני רוצה לעסוק במחשבים. בינתיים האופציות האחרות שעשויות להתאים לי (עיצוב או ציור) הרבה פחות קוסמות לי מתכנות.
חשבתי שאני צריך "משהו טוב על סוס לבן" (או יותר נכון, מישהי על סוס לבן), אבל לא נראה לי שגם זה יגרום לי ללמוד, כי גם שיצאתי עם טלי*, והרגשתי כל כך שמח, אז גם אז לא הצלחתי לגרום לעצמי ללמוד.
מה שכן נראה לי זה שאני צריך לכוון את המחשבה שלי לכיוון הנכון, כדי שאני אעשה משהו. היום הדבר היחיד שהצלחתי לעשות זה לבהות קצת בחומר הלימוד, לעשות תרגילי זכרון (לפי מה שכתוב בספר של ערן כץ: סוד הזכרון המצויין) ואחר כך לרוץ איזה קילומטר וחצי.
אם אני אצליח לעבור את שני הקורסים הראשונים, אולי אני אוכל איכשהו להשלים את לוגיקה בשנה הבאה.. אבל אם לא, אני אחזור למרכז ואנסה ללמוד חדו"א מחדש באוניברסיטה הפתוחה. וגם מתמטיקה 5 יחידות, אם ההורים יסכימו לעזור לי לממן את זה. ואני גם אעבוד במשהו – אני די טוב בלהיות טכנאי מחשבים, רק צריך למצוא את האנשים הנכונים שיסכימו לאמץ אותי בתור הקבוע שלהם.
עדכון: התקשרה אלי כרגע מישהי שלומדת איתי ושאלה אותי למה אני לא מגיע. נראה שחשוב לה שאני אשאר כאן בשנה הבאה, וממש אכפת לה שאני אלמד. איזו חמודה! אני אסלח לה בגלל זה על כך שהיא לא רצתה לתת לי חיבוק לפני שנשארתי כאן לבד בשבת..
_________________
* לא, היא לא התקשרה.
| |
Just a little bit of history repeating
אני לא ממש אוהב כותרות באנגלית (עברי, דבר עברית!) אבל במקרה הזה הייתי חייב, כי לא מצאתי תחליף. אז היום אני רוצה לכתוב פוסט משעמם ופסימי על לימודים.
בשנת 1997, למדתי מדעי המחשב במשך שנה במכללת רמת גן. מתוך ארבעת הקורסים שלמדתי (אשנב למתמטיקה; מבוא למדעי המחשב ושפת פסקל; חדו"א; אסמבלר), הצלחתי לעבור רק את מבוא למדעי המחשב.
ועכשיו, למדתי חצי סמסטר כאן בעיר הנפלאה ששמה באר שבע, וכרגע נראה שמתוך ארבעת קורסי החובה שלקחתי (מבוא ללוגיקה ותורת הקבוצות, חדו"א א 1, אלגברה 1 ומבוא למדעי המחשב ושפת ג'אווה), אני אעבור רק את מבוא למדעי המחשב (קיבלתי 56 במבחן! דווקא במכללת רמת גן קיבלתי משהו קרוב ל90 ציון סופי, אבל זה היה הרבה יותר קל).
מה שקורה זה שיש לי מועד ב' באלגברה 1 ביום שלישי, וזאת המתמטיקה היחידה שבניתי עליה.. אבל מה לעשות, יש לי 7 ספרים לקרוא, ואני עכשיו בקצה של השני, אחרי שאני ממזמז אותו כבר שבוע בערך. קצב הלימוד שלי איטי להחריד. ומה שזה אומר זה שלא יהיה לי זמן ללמוד את כל החומר עד שמועד המבחן יגיע! (וזה באמת מה שקרה)
קצת הכניס אותי לדכאון, שראיתי שההיסטוריה חוזרת ככה. והתחלתי לחשוב על זה דווקא בזמן שאכלתי בקניון עם שוקי שבא לבקר אותי כאן. אני מקווה שלא דיכאתי גם אותו.
אבל.. אולי בכל זאת יצא לי משהו מהשנה הזו. אני רוצה להתמודד עם בעיית הדחיינות שלי, ונורא טוב שיש לי את הלימודים - ככה אני יכול לנסות כל מיני טכניקות שונות של התמודדות, ואני לא צריך לפחוד שיפטרו אותי או שאני סתם לא אקבל שכר. אני עדיין לא בטוח שמחשבים זה העתיד שלי, אבל כנראה שאני צריך לדבר עם פסיכולוג (או עם פסיכיאטר) כדי שאני אדע יותר טוב מה אני באמת רוצה.
לפחות חיי הסטודנטים הרבה יותר כיפיים. ובכלל, זה מגניב לשכור דירה. אמנם זה גומר לי את החסכונות, אבל לפחות שאני אחיה קצת...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
