לזרום כדי לתת יבול

הכל מרגיש לי עמוס לטובה כרגע(:

הלכתי מבצפר למרכז, קניתי לי מקדונלדס, נכנסתי לסטימצקי לקנות לליאורי את הספר, ואז קפץ לעיניי הספר החדש של דני סנדרסון והתחשק לי אך לא היה עליי מספיק כסף לשניהם. שאלתי מתי סוגרים, נאמר לי שבשלוש, (היה שתיים וקצת), אז חזרתי הביתה, אכלתי את מקדונלדסי עם רוטב חמוץ מתוק וגם עם קטשופ, לקחתי עוד כסף והלכתי שוב למרכז, קניתי את שני הספרים כאשר אחד ביקשתי לעטוף, שבת שלום, גם לך, הלכתי לומר שלום לאורי ובסוף יצא שהתעכבתי מעט ויצאתי משם בשלוש בערך. התיישבתי בגן הציבורי וקראתי כמה סיפורים בספר של דני, באמת שזה מצחיק:). היה נחמד. הורדתי נעליים. לאור הירח ולאור הכוכבים, כשהשקט מדבר בשביל עצמו בהנהוניםאין-עונים!, והשקטלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים, והרוח מייבבתנשבת ונשמע קולו של תן. יא, ספתא הגיעה!(: עוד קצת עומס נחמד לי. [אגב עריכה, בסבתא יש הדמות באטימות, אבל המון זמן אני באמת אמרתי סבתא. וזה לא נכון. אוי, אני צריכה לומר לאביחי, שכשהוא תיקן אותי בצחוק, הוא צדק באמת(:] יש לי הסטוריה להמשיך ללמוד (זה מוזר שיש לי מתכונת ביום רביעי. ), מיילים שהתעכבתי איתם להדס ולאורן, ואשמח ממש להמשיך לקרוא בספר(:, וגם לכתוב ברכה לרותם, ואולי גם איזה משהו לליאורי לצרף לספר, ולשמוע עוד פעמים התמנון האיטר שנכנס לי לראש וכל מיני דברים, ואולי לצאת קצת לגינה/לטייל [אני אוהבת את השכנים שלי ואני מוזרה אובססיבית. זה ידעך(:], אולי אני אלמד בגינה. אני לא כל כך מצליחה להתרכז, אבל יהיה בסדר. ואתמול שמעתי שוב את הדיסק של פיטר רוט, והוא די אחלה שכזה. אני מחבבת. הוא אופטימי. הוא עומד להתחתן עם שחקנית ששכחתי את שמה ודווקא ידעתי אותו. ולעבור על כימיה קצת, עד כמה שזה יעזור, המ. ולבחור איזה משהו ללבוש (ולגלח רגליי אם אחליט על שמלה). ראיתי בהפנינג מין קופסה עם ארבעה שוקולדים לב שכתוב עליה מבחוץ לכפרה שלי:], וחשבתי אולי לקנות את זה, אבל לא ידעתי אם אני רוצה להוסיף את זה למתנה של רותם או אולי לתת את זה ליאיר, וגם אורי ייעץ לי לא לקנות אצלם. אז עזבתי. הו הידד, עומס מסוג כזה זה כיף. ואני היחידה שאשכרה נהנית מהאווירת-טרום-מתכונת? אני מוצאת בזה משהו נורא מאחד, שכולם חורשים את נשמתם לקראת המאורע הזה ומקטרים בצוותא, ואני לומדת בגינה להסטוריה והשכן שלי יוצא החוצה לדבר בטלפון ואני שומעת אותו אומר שכל היום הוא בבית לומד לקראת המתכונת(בגרות?) שלו בתנ"ך. זה נחמד. קיטורים זה עניין מאוד מלכד. ובכלל, זה לא כזה נורא, אחרי שנסיים לקרוא את החומר נדבר ונדון עליו כאילו היה התספורת של נינט! ואולי לדבר עם אורי בסופ"ש? זה עם שורוק. אבל למה לנקד, הרי. ראשון=רֹאש+Xוֹן, אבל יש שם בידול תנועות, ולכן זה הופך לראשון, ללא חולם. אבל זה לא קשור, המתכונת בלשון רק ביוני. הידד(:

מעניין אם יש איזה DVD של שולחן לחמישה בספריה. אולי אשכור אם יש.