מהרהורי ליבי

סידני היפה... אין כמו סידני בעולם

אני מטייל ב'ווטסון ביי' - אולי המקום היפה בעולם. יורד לאט בשביל המוביל למטה מ'פראק גאפ' לכיוון האוקינוס. המראה המהמם של  המפרץ, מגדלי הבניינים ושלל סירות המפרש נגלה לעיני בהדרגה - עם כל מדרגה - בתוספת רוטב ירוק של עצים וכחול של המיים שהשמש מפזזת בהם בנדיבות, במליוני זהרורים. 

אני חש בר מזל - כמי שלפניו מאהבת יפיפיה שמתפשטת אט אט, חולקת איתו באהבה את מראה חמודותיה...  

ושוב צפה ועולה שאלת המיליון דולאר (אוסטראלי...) לחזור לישראל? האם באמת לחזור ולעזוב? לנטוש את היופי הזה, אולי לעולמים. ותמורת מה? הזכות לבוסס בים התיכון?