לאלא, זה לא פתאום שיש לי חיים או משו, וגם לא, זה לא שאני מזניחה מרצון נסתר לאמלל את כל קוראיי [הדלים.. מאוד], פשוט צץ לי פתאום איזה משו כזה.. נו.. כן. את התשובה המתחכמת שלי אתם בטח כבר יודעים, אז תענו בעצמכם.

כן, לצערי, את רוב חיי, זמני וכוחותיי אני משקיעה במסגרת הלא-כלכך-סימפטית הזאת שנקראת בית ספר.

זה התחיל ב.. יום הראשון ללימודים [וואלה..], שהיה עמוס בניסים ונפלאות!!1 [כמעט..]

שינויים נערכו בכיתתנו, למיטב ידיעת הציבור- לומדים במבנה החדש, 2 תלמידות חדשות, מינוס 2 תלמידים ישנים [שברכנו, נצרנו וקידשנו כל רגע מאז עזיבתם. איזה אווירה חברית], מורות חדשות.. אתם יודעים.

אבל כשמסתכלים על זה בגדול [כןכן, חכמים אמרו לא להיות ראש-קטן, אז תקשיבו להם, הם הרי חכמים] המצב נשאר כמעט כמו שהיה- מצב של התפלשות המונית בבוץ תוך כדי החלפת נוזלים, וקצת זרע ללא ידיעה מה קורה מימינך ומשמאלך, רק בוץ בעיניים.. רק בוץ.

המבנה החדש מסריח, המזגן או לא עובד או מקפיא את הצורה, נשארנו עם המורות הדפוקות, והצטרפו לאוסף עוד כמה סתומות, ואם הדבר המבטיח היחיד היה התלמידים, אז תחשבו בשנית- הזכר שעזב פתאום חזר, ואחת הנקבות החדשות היא השיבוט העיראקי של היצורה שעזבה. היפ היפ [הלוואי יבוא היפופוטם ויאכל את כולם. אגב- דנע, מה הקשר צבים? XD].

ובמשך השבוע הקיינדה מייגע הזה, שבצער רב החדיר בי את התחושה ש"היי, תגידו, בכלל היה חופש של חודשיים וחצי עכשיו? O_O", קרו מקרים שונים ומשונים.

אז נתחיל מ.. ההתחלה [חכם, אה?]

יום ראשון! יוםראשון יוםראשון יוםראשון.. מה קרה אז.. אממ.. כלום.

*מדלגת על יום שני כדי לחסוך בילבול שכל*

יום שלישי! אחלה גבר יום שלישי הזה..

לא סתם ששיחה כלשהי שערכתי גרמה לי לצאת עם חיוך מרוח ודפוק [אופייני לי מאוד, אגב] על הפרצוף, אלא גם חזרתי ל, כמו שכבר אמרו יפה מאוד לפניי- "פיזיקלי פיט פיזיקלי פיטטטט" [ג'יזס, החתונה שהייתה בה, מהפוסט הקדום, אז זה היה השיר חופה שלהם. כלומר, עם כל אהבתי לסרטי אנימציה, ובפרט מדגסקר סרט מוצלח ומשובח, שיר החופה?? מה שאב לכם ת'מוח?]. ובכן- חזרתי להיפהופיישן בטירופיישן!!!11. והיה כיף! ומספק! [כמובן..]

אז מזל טוב לי. בהחלט בהחלט. [אחרי שכמעט כל אוגוסט ביליתי בבית, אוכלת, או ישנה. בשני המצבים הסיכוי שאני אאבד מסת שומנים הוא נמוך מאוד עד אפסי. גאד הייתי צריכה את החזרה הזו לרקוד].

ואתמול.... [שזה היה יום רביעי, אל תהיו קשים], קרה מקרה.. מעניין XD

*רקע לסיפור כדי שאני לא אצא יותר דפוקה מדפוקה*

זהו היה יום חם ולח, 30 מעלות צלזיוס [המאמם תעשה לי תחזית], השמש יוקדת וממיסה כל עובר ושב, כולל איברים פנימיים [מממ.. מרק עדנה.]..

נערה, צעירה ומותשת אחרי שיעור ארוך מידיי של שיווק, בו הייתה צריכה להתמודד עם צעקות בלתי פוסקות של יצורי הטבע הפראיים המכונים בשם "ערסים", והרבה כאב ראש, הולכת לה הבייתה, תחת אותה שמש נוראית, מחממת ומאדה..

מה היא לא שורפת? את העור.. את השיער.. את תאי המוח [תזכרו את זה.].. שורפת, הורסת ומחריבה.

הגיעה הנערה הבייתה, נוטפת נוזלי גוף לבושה בגד-ים ומכוסה בשוקולד.. [טוב בלי הקטע הזה] ומשתוקקת רק להיפטר מכל מה שנוגע בה.

זרקה את התיק על רצפת החדר [בחושניות, הרשו לי לציין], פשטה מעליה את חולצת הביצפר, חלצה נעלייה ביתר תשישות, הורידה את גרבייה וזרקה אותן היישר ל.. פח.

*חריקת גלגל או אפקט-תקליט-שבור, לבחירתכם*!!!!11

אחרי כמה שניות, רק כשקלטתי מה עוללתי, נשפכתי מצחוק ואמרתי לעצמי [בקול, הרשו לי לציין. והייתי לבד בבית. ג'יז אני פשוט מסגירה את עצמי]- "יופי סתומה, זורקת אותן לפח במקום לשירותים".

אוקיי, עכשיו אתם מוזמנים לצחוק עליי [5 שניות.. דקה.. רבע שעה.. לבחירתכם- הכל כבר נעשה.]

כעת אני אאלץ לברוח למדינות מזרח אסיה הרחוקות ולעשות ניתוח לשינוי מין, תוך כדי השתלת אוזן שלישית בגב.

או להסתפק בשקית חומה עם חורים לעיניים. או בעצם, בלי חורים- אין לי טעם יותר בכלל לראות את העולםםם ;[[

טוב דיי להשפלה העצמית.

היום גם לא היה ממש מעניין.. היה הגמר, שהיה פשוט מכוררר מראש, וידעתי בדיוק מה הולך לקרות.

[סקעת תעשה לי חמישייה!!1].

יאללה ביי!

רוני.

~~~~~~~~~~~~~~~~

עריכה:

עיצוב חדש :]

לכל ה"איכס ורוד אני עיווררררר[/ת]", אתם מוזמנים להתחפף אם לא נאה לכם. [סתם אל תלכו אני צריכה אתכםםם ;[[[]

להת' ^^