לילות הסתיו

בואי

תוציאי ממני את הכאב הזה

אני מתפוררת פה

מביטה בך מהצד

הכל בי נאכל

בואי יקרה

תגאלי אותי

כי זה שורף

הכל מסביב בחשיכה

סתיו.

לפעמים אני מגיעה להחלטה

שהגיע הזמן לסדר את החדר

אני נעמדת ומגייסת אנרגיות למשימה

מסתכלת סביבי ומנסה להחליט

מאיפה להתחיל

ומיד אחרי איסוף נתונים ועיבוד במוח

אני מגיעה למסקנה

שאין לי כוח

כן יורד אצלנו שלג

הפעם התקשורת לא משקרת

אולי קצת מגזימה ומנפחת

אבל שלג יש

הלוואי שהמכללה תסגר גם מחר

ואז יהיה לי קצת זמן להשלים פערים

וגם קצת שינה

כקונטרה לפוסט הקודם

היום בביקורות המורה עברה על כל התמונות

וכשהגיע לתמונה שלי אמרה

"או סוף סוף שימוש נכון באור

ככה התרגיל היה צריך להעשות

כל הכבוד   ונעבור לתמונה הבאה..."

קצר ולא כואב בכלל

ועוד ממורה שממש מתקמצנת על מחמאות

חג שלגים שמח!

טל

המורה: "של מי התמונה הזו?

אני: "שלי"

המורה: "טוב אז אני אטפל אליה כי היא באמת הכי גרועה על הקיר".

התבוננות מעמיקה של המורה...

"זה באמת גרוע"...."מה זה"....

איזה כיף לפתוח ככה את היום, פשוט תענוג.

זה כבר מובן איך המשך היום היה נראה

אז אחסוך במילים

(התמונה אמרה מספיק)

עוד יום נגמר!!!