לילות הסתיו

התקפלתי והרגשתי כל כך קטנה

חסרת אונים רציתי לברוח

שוב מחשבות רעות

טוב שהיא הלכה

היא עמדה לכשף אותי

ולחרפן אותי סופית

אל תחזרי

בבקשה

תתרחקי

רחוק ככל שאת יכולה

אין לי כוחות בשבילך

טוב שנגמר

חבל שהתחיל

עוצרת

לא רוצה התחלות חדשות

צריכה לבד.

אני לא בורחת

רק מפחדת להכאיב לך יותר

אהבתי אותך כך

ואולי עוד אמשיך לאהוב

אם בכלל אדע מהי אהבה

אהבתי את המבט הנקי שאומר כאב

את עינייך הבוהקות

גם כשמסביב חשוך ומאיים

את הנשיקה שנתך לך אלוהים

אהבתי עוד יותר

ואולי אמשיך עוד להרגיש

את חום ידייך ומגע גופך

תלמדי אותי לאהוב

סתיו.

עכשיו זה אחרת

השקט פחות מפחיד

האנשים נראים לי מחייכים

מחפשת אותך בתוך המבטים

מחר יקרה דבר חדש

אולי נצליח להפריח בו חיים

או שנזרוק אותו לארגז

יחד עם כל החפצים המאובקים

המחשבות שלך נמצאות אצלי

מביטה עלייך בלי מילים

חיוך של מבוכה

משפילה את הפנים

לא אכפת לך מה אומרים

אני משננת משפטים שחוקים

מועכת עוד סיגריה

את העשן מפריחה הורגת את הזמן

ואיך נדע לאן ממשיכים

האם ישלחו לנו סימנים

שוב מסלולים לא מסומנים

הורגת את הפחדים.

סתיו.