רוצה לרצות לחיות

כמעט 6 ימים ללא שינה.

מרגישה שנואה,

מתועבת,

בודדה,

וכואב לי.

אפשר להגיד שלאחרונה אני נראת יותר "שמחה" אבל אין..

אין אף אחד שיקשיב לי באמת

שיתעניין באיך עבר עלי היום

איך אני באמת מרגישה?

אבל כל כך קשה לדעת איך אני מרגישה

ואני תקועה עם זה..

כל כך פוחדת להראות רגשות

כל כך מפחדת מרגשות

ואין לי איך להירגע. אין לי פינה להתחבא בה ולהרגיש עם עצמי טוב

בוכה בלב כמעט תמיד

בוכה במיטה שאף אחד לא רואה

אבל בבוקר, כשאמא מעירה אותי עם השוקו והמנה היומית

אני חוזרת להיות הזומבי שתמיד הייתי

אדישה, לא בוכה, בקושי צוחקת, לא מחייכת, ולא נראת עצובה(בדרך כלל?)

לבד עם עצמי

וכבר נמאס לי מעצמי, אני מתחילה להציק לי.