בוקי סריקי ושאר פרטים קטנים

אנחנו יודעים שנמות. איננו יודעים מתי או איך, אך יודעים שהמוות ממתין.

מה הזיכרון הכי משמעותי שהייתם לוקחים איתכם, לו יכולתם?

אין חיים ללא זיכרונות. ללא הזיכרונות לא היינו יודעים מהם הסימנים הללו. מהי המילה. לא היינו הולכים, אוכלים, נוהגים, מדברים, רוצים, אוהבים.

מה ניקח איתנו מהזיכרונות הללו?

רגעים קטנים? דרמטיים? חיוביים? קשים? כאלה שצמחנו מהם?

גבריאל גרסיה מארקס אומר" החיים אינם מה שחיית , אלא מה שאתה זוכר, והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספר" 

והרי היינו אמורים לחיות כל רגע כאילו היה זה הרגע עליו נצהיר כמשמעותי ביותר.  אותו ניקח איתנו. כל זיכרון וזיכרון ראוי שניקח.

הצורך לבחור האם הוא אומר שלא חייתי נכון את חיי?

מפני שאם חייתי נכון איני יכולה לבחור. כל זיכרון יהיה עבורי משמעותי כמשנהו.