אין כמו רכבת. תשכחו מספרים או מהאזנה למוזיקה. הכי מעניין להקשיב לשיחות הטלפון שמנהלים סביבכם, בקולי קולות.
צנחן לבוש מדי א', עיניו אדומות ועייפות-
"אז מה, אחי, איך המצב איתה? "
"נו, זותי, המכוערת ההיא שבאה לבקר"
"אבל, נשמה, היית יכול להראות קצת יותר התלהבות"
"תנסה עם ההיא. נו, החברה של דנה. ראית איך הסתכלה עליך."
"לא יכול, אחי. תדבר אתה עם דנה. מה מתבייש, מה. נסדר איזה משהו. עלי, אחי. מבטיח"
"טוב, נשמה. אולי מחר. קרוע מעיפות. יאללה, ביי. "
צעיר לבוש בג'ינס, חולצת טריקו. תיק מנהלים לרגליו.
"אבל, מאמי, הרכבת איחרה. נשבע לך. מה יכולתי לעשות? "
"לא יודע. חושך. נראה לי ליד נתניה. תכף יודיעו ברמקול."
"מה הבעיה שלך? עוד ארבעים דקות. תחכי לי, טוב? לא בא לי לקחת מונית".
ניתוק
" כפרה, לא עובד עליך. הודיעו עכשיו שתכף מגיעים לחוף הכרמל. הנה, תקשיבי, עוד רגע הכרוז יודיע. לא יודע מה יש לו. לא מודיע. עשרים וחמש דקות ואני איתך. תחכי לי. "
ניתוק
" נו, אמרתי לך. איחרה. בגלל זה. תצאי כבר לדרך. אחרת לא תגיעי בזמן."
" מאמי, בלי סרטים עכשיו! לא בא לי לריב. שמעת? אם אני יורד מהרכבת ואת לא שם, לא כדאי לך."
"לא מאיים. מה מאיים. מבקש, נשמה, מבקש."
ניתוק
" איפה את? עוד חמש דקות מגיעים. איפה? בסדר. טוב, כפרה, אוהב אותך."
נערה בחולצת בטן סגולה ומכנסי בד לבנות. שיער שטני ארוך. פירסינג באף ובגבה.
" לדעתי, את עושה טעות. לא בדייט השני. לא "
"אני לא דוגמא. את לא צריכה ללמוד ממני. הצטערתי על זה. אבל, ככה אני."
" תתני לו להתאמץ. למה שיישאר לישון? "
"תחכי קצת. עוד פעמיים לפחות"
"אני אומרת את מה שאני חושבת. לא, זה לא אומר שאצלו את כן יכולה"
"אז מה אם את רוצה? תביני שזה ישחק לרעתך"
"אמרתי לך. טעות. אני אחרת. לא איכפת לי כמו שלך. לי יותר קל. את יודעת את זה"
"הוא יקבל את זה. יבין. מה את מפחדת? זה לא סיבה להכניס אותו אליך הביתה."
"את לא צריכה להסביר לו. תגידי שעוד לא מתאים לך."
"תעשי מה שאת רוצה. בשביל מה שאלת אותי? אחר כך תבואי לבכות לי."
" את הטייץ השחור והחולצה עם החרוזים. ההיא, נו, שקנית עם מירב."
"תתקשרי בבוקר. לא, אני הולכת לישון. ביי."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
