בוקי סריקי ושאר פרטים קטנים

ב"סופשבוע" של מעריב מהיום, מתפרסמת רשימת עשרת הספרים הטובים ביותר שנכתבו בעברית, מאז קום המדינה, כפי שבחרו עורכים, מבקרי ספרות, מו"לים וחוקרים.

להלן הרשימה:

1. זכרון דברים- יעקב שבתאי

2. התגנבות יחידים- יהושוע קנז

3. ימי צקלג- ס. יזהר

4. ספר הדקדוק הפנימי- דויד גרוסמן

5. סיפור על אהבה וחושך- עמוס עוז

6. עיין ערך אהבה- דויד גרוסמן

7. שירה- ש"י עגנון

8. דולי סיטי- אורלי קסטל בלום

9. מולכו- א"ב יהושוע

10. בכפיפה אחת- עמליה כהנא כרמון ו- מר מאני- א"ב יהושוע.

מתוך הרשימה הזו קראתי את גרוסמן, עוז וא"ב יהושוע. את ימי צקלג התחלתי ולא שרדתי.

בעקבות הרשימה הרהרתי בספרים שכתבו סופרים ישראלים, שהשפיעו עלי, שריגשו אותי, שלאחר קריאתם השתניתי מעט, שאני זוכרת אותם גם אחרי שנים רבות.

אז הנה הרשימה שלי ואין בה דרוג. רק טעמי והעדפותיי.

ראובן קריץ- סיפורי הקיבוץ- א' וב' וחטאות נעורים.

עמוס עוז- מיכאל שלי, סיפור על אהבה וחושך

אלונה קמחי- אני אנסטסיה, סוזאנה הבוכיה, לילי לה טיגרס

א"ב יהושוע- המאהב

דן בן אמוץ- לא שם זין

פנחס שדה- החיים כמשל

אתגר קרת- געגועי לקיסנג'ר

ק.צטניק (יחיאל די נור)- סלמנדרה, בית הבובות, קראו לו פיפל

מאיר שלו- רומן רוסי

ש"י עגנון- קובצי סיפורים, על כפות המנעול, עד הנה.

חנוך לוין- הג'יגולו מקונגו, מה איכפת לציפור, הזונה מאוהיו

ועוד אחד אחרון שסיימתי בשבוע שעבר- יואל הופמן  curricuium vitae  

ואתם? מהי הרשימה שלכם? ממי הושפעתם?