בוקי סריקי ושאר פרטים קטנים

אחותי, ברכה על ראשה, שאלה אותי לפני שנה : "מנטוש, מותק, קראת את "סוכנות הבלשיות מספר 1?" 

עניתי לה: " אחותי היקרה, זה שאני אוהבת ספרי בלשים לא אומר שהדרדרתי עד כדי  קריאת ז'אנר "המלאכיות של צ'ארלי".

"את?" היא עונה לי "את עם דעות קדומות? מה זה להתייחס לספר רק על פי הכותרת? לכי תקראי וכשתסיימי, בואי להגיד תודה"

האחות שולחת. אני מבצעת.

לקח לי זמן להגיע לספר. אני מבצעת, אבל איטי. אך, ברגע שקראתי את הדפים הראשונים, לא יכולתי להפסיק. התמכרתי למא ראמוצווה, החוקרת הפרטית היחידה בבוצוואנה, גיבורת הספר.

למזלי הגדול, לא נאלצתי להיפרד ממא לאחר סיום הספר הראשון. אלכסנדר מק'קול סמית ברחמיו על המכורים, המשיך וכתב עוד ארבעה ספרים שעוסקים בעלילותיה של הבלשית השחורה והמופלאה הזו.

הסופר הוא פרופסור למשפטים שחי בסקוטלנד. הוא מצליח לפרוש לפנינו את עולמם של האפריקאים, וזאת דרך הבעיות הקטנות שהבלשית שלו מצליחה לפתור.  אין בספרים הרפתקאות מסמרות שיער, אין יריות, אין דם והאלימות מינורית.  יש עולם אחר, תמים, מאמין, טוב לב, מלא באנושיות וחום.

מעבר לתעלומות הקטנות, יש בספר תיאור של חיים יומיומיים באפריקה המתפתחת, דרך עיניה של גיבורה ענווה, אמיצה ויוצאת דופן. שבשנינותה והתמדתה מצליחה להתגבר על הקשיים ולהפתיע את הקורא פעם אחר פעם.

הסיפור עוסק גם בפרטים הקטנים שבחיים היומיומיים. עוסק באוכל ובמזג האוויר ואיך מתלבשים שם ובאילו מכוניות נוהגים. ובדרך אגב, עוסק בטיבם של הגברים הבוצוואנים והתייחסותם לנשים.

אני מציעה למי שעדיין לא הכיר למהר ולעשות הכרות עם הגברת ראמוצווה. קחו אותה איתכם לשפת הים. כסא נוח, כובע רחב, משקה צונן, אבטיח פרוס ואפשר גם סברס ותאנים ולקרוא על הבלשית הכי מוצלחת שיצא לי להכיר.

וכמו שאחותי אמרה- אל תשכחו לבוא ולהגיד תודה.

וכאן כמה לינקים להכרות ראשונית.

תרבות ספרים nrg

טעימה ראשונה

על הסופר