בוקי סריקי ושאר פרטים קטנים

קו הקמטים שעל מצחךְ

נמתח על פניי.

כתמי הזיקנה שעל ידךְ

גוררים עצמם לעברי

חיטובי גופךְ הרכים

מעתיקים תבניתן אלי

ניצוץ עינייךְ הבורקות

כגחלת לוחשת בעיניי

לובן שערךְ

מלבין מחלפותיי.

בוהה במראה

מזהה השתקפותךְ

חושפת כל בדל רמז מסגיר

המבשר אותך.

יודעת

לא תהיי שם

מגוננת בקו ראשון

לתמוך ולמחות הדמעות

עת חורף יגיע עדי

ורק הבריות

יחרצו כנגדי

אתן כה דומות.