וזה הסוד הקטן שלי

לפני שנה וחצי,האמת שבדיוק שנה וחצי לפני שנה הכרתי אותה.

התאהבתי בה מהשיחה הראשונה.היינו יחד חצי שנה,נפרדנו לפני 10 חודשים ואני? נכון.

אחרי 10 חודשים של אהבה אליה,אחרי 10 חודשים של און ואוף של רגשות,אחרי 10 חודשים של התכחשויות לרגש,אני לא אצליח לברוח מזה.אני אוהבת אותה.

כל קשר שאני מסנה למצוא עם מישהי חדשה,אני מצפה שהיא תהיה כמוהה.אני לא יכולה להסביר את זה אפילו.

אני מחפשת קירבה אליה כל הזמן,מחפשת אותה.

חברה אומרת שזה בגלל שהיא אהבה ראשונה קשה לי להוציא אותה מהראש,אבל זה לא העניין,אני אוהבת אותה.

אני רוצה להגיד לה כל כך,רוצה שתדע,שתגיד לי לא שתגיד לי כן רק שתגיד משהו.

היא לא תרצה אותי אני מניחה,כי היא לא סתם נפרדה ממני,אבל איך אני מוציאה אותה מהראש.

העניין הוא,היא גרה נורא רחוק וגם קטנה ממני במספר שנים,אבל אין עוד אחת כמוהה.

אולי אני בכל זאת אגיד לה את כל מה שאני מרגישה?

נראה אם יהיה לי אומץ.